הילד מאובחן דיסלקט? אל תהיו בטוחים

האם לקות הלמידה, המכונה דיסלקציה, היא אכן נוירולוגית ולוקים בה כ-20% מהגברים ו5% מהנשים, או שמא היא תופעת לוואי של שימוש בשיטות קריאה לקויות?

בשנות ה-70 התמודדו זו עם זו שתי שיטות קריאה. האחת – השיטה המסורתית שנקראה "השיטה הפונטית". האחרת, חדשנית ופופולארית, נקראה "השיטה הגלובאלית".

בעוד השיטה הפונטית מחילה את הקניית הקריאה דווקא באותיות ובניקודן ואחר כך מגיעה אל המלים, על פי השיטה הגלובאלית, לימוד הקריאה מתחיל דווקא מתוך מלים שלמות. השלב הבא הוא שימת לב להברותיהן של המילים תוך נגיעה אגבית באותיות.

שיטת "השפה כמכלול", המבוססת על השיטה הגלובאלית, שלטה ברוב בתי הספר בישראל מאמצע שנות ה–80 עד שנת 2000 והקנתה את אותיות הא"ב בצורה מבולגנת ומנוחשת תוך התעלמות מוחלטת מהניקוד.

המחנכת והמחברת שרה ברוורמן קניוק עמדה על כישלון שיטת המלים השלמות כבר ב-1962: "מן הניסיון למדנו שילדים רבים אינם מצליחים לרכוש את הקריאה לפי השיטה הגלובלית המקובלת כיום. הפיגור בקריאה מלווה אותם גם בכיתות הגבוהות ומהווה גורם מכשיל במקצועות הלימוד האחרים". כלומר: אולי השיטה לקויה, ולא הילד לקוי?

ועדת שפירא, שהתכנסה ביוזמת הכנסת ומשרד החינוך ב–2001, כדי לפתור את בעיות הקריאה המתמשכות, קבעה כי יש לחזור לשיטה האלפביתית המתייחסת לניקוד ולשמות האותיות ומקנה את הקריאה בשיטה הפונטית, המסורתית, המוכרת לנו מימים ימימה.

"ספר המסורת השלם", הנלמד ב"חדרים" החרדיים, מקנה את הקריאה בהדרגה מופתית. החל מהאותיות, בשמותיהן ולפי סדרן, אל האותיות המנוקדות, עם שמות סוגי הניקוד, ומכאן להברות מורכבות ומהן למלים שלמות, ושוב בהדרגה: על פי אורך המלים והקושי בקריאתן.

הספר מתייחס בפרוטרוט בכל סוגי הטעויות האפשריות, כמו אותיות הדומות בצורתן או בצלילן. אמנם הספר טכני מדי, נטול ציורים, עמוס בלוחות תרגול ומגיע במאוחר לקריאת מלים, אך הוא מהווה דגם הוראה מסודר שלא משאיר אצל לומדיו חללים של אי־הבנה.