מי ינצח במלחמת ההתשה נגד החיידקים?

שיטה חדשנית שפותחה באוניברסיטת תל אביב הצליחה לפגוע במנגנוני העמידות של החיידקים ולהשיב להם את רגישותם לאנטיביוטיקה. מדובר בפריצת דרך שתשיב לאנטיביוטיקה את יעילותה.

בעשורים האחרונים נראה כי אחוז החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה הולך וגדל בהתמדה. תרופות ותיקות מאבדות מיעילותן וארגון הבריאות העולמי הביע דאגה שבקרוב יימצא העולם בעידן 'פוסט אנטיביוטי'.

קבוצת מחקר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב מציעה שיטה חדשנית שפוגעת במנגנוני העמידות שפיתחו החיידקים ומשיבה להם את הרגישות לסוגי האנטיביוטיקה הקיימים. המחקר בוצע בראשות פרופסור קימרון, בשיתוף עם ד"ר עידו יוסף, מירי מנור ורותי קירו והתפרסם אתמול בכתב העת היוקרתי PNAS של האקדמיה האמריקאית למדעים.

במצב הקיים היום, עצם השימוש הנרחב באנטיביוטיקה יוצר בקרב החיידקים סלקציה אבולוציונית וגורם להם להפוך לעמידים לאנטיביוטיקה. במהלך המחקר הוגברה הסלקציה ההפוכה וכך הפכו החיידקים לרגישים לאנטיביוטיקה.

הגישה החדשנית מתבססת על מערכת החיסון של החיידקים - מנגנון הגנה חיידקי בשם  crispr-cas  שנועד במקורו להשמיד את ה DNA-של אויביהם העיקריים של החיידקים – נגיפים פולשים המכונים פאג'ים. פרופ' קימרון מסביר כי מנגנון הcrispr-cas-, שהתגלה לפני שנים אחדות, חולל מהפך בתחום הנדסת ה-DNA. זוהי המערכת הביולוגית הראשונה מסוגה שניתנת בקלות לתכנות במעבדה - כך שתחתוך כל DNA בכל אופן הרצוי לחוקר. "במחקר הנוכחי", הוא מבהיר, "השתמשנו במנגנון החיסוני הזה, שאמור להגן על החיידק, כ'חרב פיפיות' נגדו וכך ביטלנו את עמידותו לאנטיביוטיקה."

פרופסור קימרון מסכם: "חיידק עמיד שטופל ב -crispr-cas  שלנו יהפוך לרגיש לאנטיביוטיקה, וגם יחדל  להפיץ את הגנים לעמידות לחיידקים אחרים. בהדרגה נחזיר לחיידקים את רגישותם לאנטיביוטיקה ונוכל לשוב ולהשתמש בסוגי אנטיביוטיקה ותיקים, שאיבדו מיעילותם."