Englishhidabroot.com

נפלאות הבריאה

אין גשם, אבל האדמה נרטבת: התעלומה שהובילה את החוקרים אל העצים

כל עוד לא ירדו גשמים, העץ העביר את המים שהצליח להשיג מעומק הקרקע אל פני הקרקע. כשהתחילו הגשמים, הוא הפך את הכיוון והעביר את מי הגשמים לשורשים העמוקים. איך הוא עושה זאת, ובשביל מה?

אין גשם, אבל האדמה נרטבת: התעלומה שהובילה את החוקרים אל העצים
אא

שישה חודשים לא ירד גשם של ממש ליד קטאנינג שבמערב אוסטרליה. באפריל 1997 חיברו חוקרים חיישנים לגזעו ולשורשיו של אקליפטוס בן שש שנים. שכבת חול בעובי כחצי מטר כיסתה שם חרסית כבדה. רוב השורשים הצדדיים של העץ התפרשו בחול, ושורשים עמוקים יותר חדרו אל החרסית. החוקרים עקבו אחר תנועת המים בשורשים במשך שבועות, עד שהגיע הגשם הראשון. לפני הגשם, המדידות הליליות הצביעו על מעבר מים מהעומק אל שכבת הקרקע העליונה. לאחר הגשם התהפך הכיוון: מים שנקלטו בשורשים הרדודים נעו דרך העץ אל השורשים שבעומק. באותו עץ, בתוך עונה אחת, נמדדו שני מסלולים הפוכים.

כל עוד לא ירדו גשמים, העץ העביר את המים שהצליח להשיג מעומק הקרקע אל פני הקרקע. כשהתחילו הגשמים, הוא הפך את הכיוון והעביר את מי הגשמים לשורשים העמוקים. איך הוא עושה זאת, ובשביל מה?

החוקרים קוראים לכוח המניע את הזרימה הזאת "הפרש בפוטנציאל המים". בקרקע שהתייבשה, המים המעטים שנותרו נאחזים בחלקיקי הקרקע בחוזקה. אם שורש אחד נוגע בקרקע כזאת, ושורש אחר מגיע לשכבה שבה המים זמינים יותר, צינורות העצה מחברים בין השתיים ומאפשרים זרימה. זו העברה פסיבית: העץ מספק את המסלול, וההפרש בין השכבות מניע את המים. כאשר הזרימה היא מהעומק כלפי מעלה קוראים לה הרמה הידראולית. הלילה נוח לתהליך משום שבדרך כלל פחות מים נמשכים אז אל העלים. בצמחים שממשיכים לאבד מים בקצב ניכר בלילה, הזרימה אל הקרקע עשויה להיחלש.

אבל איך חשבו הבוטניקאים בכלל על רעיון כזה, לבדוק אם העץ משקה את הקרקע?

עשר שנים קודם לכן, בשנת 1987, שני חוקרים אמריקאיים, ריצ'רדס וקולדוול, מדדו את לחות הקרקע לאורך שעות היממה. הם גילו להפתעתם, שוב ושוב, כי בשעות הלילה מגיעה רטיבות אל מתחת לפני הקרקע, מבלי שיורד גשם או כל מקור מים אחר. מהיכן המים?

כאשר הועלה הרעיון שהעצים דואגים ל"מתן בסתר" הזה, הוא נחשב לא הגיוני. איך זה יכול להיות? אבל מחקרים הוכיחו כי הדבר אכן נכון, העץ הוא הנדיב המחלק את המים לכל דכפין בשעות הלילה.

ריצ'רדס וקולדוול השקו שרשים עמוקים של עץ במים המועשרים בחומר בשם דאטוריום. אחרי תקופה הם מצאו את הדאטוריום בתוך צמחים שצמחו בקרבת מקום. המים יצאו מהעץ והמשיכו הלאה.

אבל החוקרים לא הסתפקו בידיעה שהמים עוברים, הם רצו לדעת גם איך ומתי בדיוק הם עוברים. לשם כך הם השתמשו בידיעה שמים שעוברים בתוך נימי העץ חמים מעט יותר מהעץ. הם הצמידו חיישני חום שתיעדו את ההתחממות הזעירה הנגרמת ממעבר חלקיקי המים המיקרוסקופיים, ואלו גילו בדיוק מתי עוברים המים לאיזה כיוון, ואיך זה מתרחש.

מה מרוויח העץ מדאגתו לקרקע שבאזור? האמנם רק "לשם שמיים", או שיש לו "נגיעות"? חוקרים טוענים כי הדבר משתלם, אמנם, לצמחים אחרים, אבל גם לעץ: רטיבות ופעילות של צמחים באזור שלו מזרזים את המחזוריות הטבעית שבה משתחררים המינרלים הדרושים לעץ אל האדמה.

המחקרים הלכו והתפשטו כעץ בשדה קוצים. יותר משישים מינים של עצים תועדו כשהם מבצעים את התהליך של פיזור מים בסביבתם.

מה רבו מעשיך ה'!

תגיות ועדכונים:

שואב שוטף, תכשיט יהלומים, ריהוט ב-₪5,000. הצטרפו להפצת עלוני הידברות וזכו בפרסים. לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של יהוסף יעבץ ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

13:08
ו' כסלו התשפ"ז
בקרוב·מנחה קטנה14:28
  • הנץ החמה06:08
  • סוף זמן ק"ש08:45
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:39
כל זמני היום