מה היהדות אומרת על ריח?

ריח של פרחים, אתרוג או מאפה טרי יכול לעורר בנו תחושה נעימה. חז"ל מלמדים שלחוש הריח יש גם משמעות רוחנית מיוחדת, הקשורה לנשמת האדם.

הגמרא שואלת מניין שמברכים על הריח, ומשיבה: "שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר: זה הריח" (ברכות מג, ב; תהילים קנ, ו).

הבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ואתחנן, הלכה א') מבאר שגם הגוף נהנה מהריח, אך הנאת הנשמה ממנו גדולה יותר. הנאת הגוף חולפת כאשר הריח מתפוגג, ואילו בנפש נשאר רושם ממושך.

חכמים תיקנו ברכות מיוחדות על הנאה מריח טוב, בהתאם למקורו: "בורא עצי בשמים", "בורא עשבי בשמים" ו"בורא מיני בשמים". על פרי שמריחים לשם הנאה מריחו, כאשר מתקיימים התנאים לברכה, מברכים "הנותן ריח טוב בפירות" (ברכות מג, א–ב; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רט"ז).

למה מריחים בשמים במוצאי שבת?

אחד המנהגים המוכרים הקשורים לריח הוא הרחת הבשמים בהבדלה.

ריש לקיש מלמד בגמרא: "נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו" (ביצה טז, א).

הרשב"ם מבאר שברכת הבשמים במוצאי שבת היא משום אובדן הנשמה היתרה (תוספות, פסחים קב, ב, בשם הרשב"ם). הריח הטוב נועד לנחם את הנפש עם צאת השבת.

בבתים רבים עוברת קופסת הבשמים בין בני המשפחה, וכל אחד מברך ונהנה מן הריח.

הריח שיצחק אבינו הריח בבגדיו של יעקב

כאשר יעקב אבינו נכנס אל יצחק אביו כדי לקבל את הברכה, נאמר: "וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר: ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז, כז).

רש"י תמה על הריח הנעים שעלה מבגדיו של יעקב, שהרי רבקה הלבישה אותו בעורות גדיי עיזים. והוא מבאר: "והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן".

לפי פירושו, יצחק הריח ריח גן עדן שליווה את יעקב בשעה שנכנס לקבל את הברכה.

מה מלמדת החלבנה שבקטורת?

הריח מופיע בתורה גם בהקשר של הקרבנות. לאחר המבול הקריב נח קרבן לה', ונאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח" (בראשית ח, כא). גם בספר ויקרא חוזר הביטוי "ריח ניחוח לה'" (ויקרא א, ט). אין הכוונה שהקב"ה זקוק לריח, אלא שהקרבן מתקבל לפניו ברצון.

הקטורת שהוקטרה בבית המקדש הורכבה מאחד עשר סממנים, ואחד מהם היה החלבנה, שריחה רע. הגמרא לומדת מכך: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטורת" (כריתות ו, ב).

רש"י מבאר שהתורה מנתה את החלבנה בין סממני הקטורת "ללמדנו שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו" (שמות ל, לד)

החלבנה מלמדת שגם מי שמעשיו אינם ראויים צריך להיות חלק מתפילת הציבור. כשם שהיא נכללה בין סממני הקטורת, כך אין להוציא את פושעי ישראל מכלל המתפללים.

כיצד ישפוט מלך המשיח על פי הריח?

ישעיהו הנביא מתאר את מלך המשיח: "והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אזניו יוכיח" (ישעיהו יא, ג).

בגמרא דורש רבא על הפסוק שהמשיח יהיה "מורח ודאין" (סנהדרין צג, ב). כלומר, תהיה לו יכולת מיוחדת להבחין באמת ולשפוט בצדק, מעבר למה שנראה לעיניים ונשמע לאוזניים. הריח משמש כאן לתיאור הבחנה רוחנית עמוקה, שאינה תלויה בחושים הרגילים.

מדברי חז"ל עולה שלריח יש מקום מיוחד בחיי האדם: הוא מעניק הנאה לנשמה, מלווה את הפרידה מן השבת, מופיע בברכת האבות ובעבודת המקדש, ואף משמש בנבואה לתיאור מעלתו של מלך המשיח.

הרב יגאל כהן: מה יקרה בימות המשיח? צפו