ביטחון מוחלט בשעת צרה: ביאור פרק נ"ד בתהילים

פרק נ"ד בתהילים נאמר על ידי דוד בזמן שברח משאול המלך והסתתר במדבר זיף. אנשי זיף הלשינו עליו וסיפרו לשאול על מקום מחבואו. בתפילתו מבקש דוד מה' שיושיע אותו בזכות שמו הגדול, ומביע את ביטחונו המוחלט שהקב"ה יעזור לו. בסוף הפרק נודר דוד כי יזבח זבח לה' ויספר אודות מעשה ההצלה.

תקציר הפרק

בקשת המשורר: בפסקה זו המשורר פונה לה' בתפילה לישועה: "אֱלֹוקים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי", ועוד מבקש שה' ישמע את תפילתו: "אֱלֹוקים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי". לאחר הבקשות המשורר מתאר את הצרה שפוקדת אותו: "כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹוקים לְנֶגְדָּם".

הישועה: המשורר מצהיר על ביטחונו בה', שיושיע אותו: "הִנֵּה אֱלֹוקים עֹזֵר לִי ה' בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי. יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם". המשורר מבטיח להודות לה' על ישועתו: "בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב. כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי".

הפרק המלא + ביאור

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.

מזמור זה כתב דוד לדורות כדי להשכיל את העם.

(ב) בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ.

המזמור נאמר בבוא אנשי זיף, שבאו לשאול וגילו לו שדוד מסתתר בעירם, והוא, שאול, מוזמן לתופסו.

(ג) אֱלֹוקים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי.

דוד זעק לה': אלוקים, בשמך אשר קראתי, תושיעני, ובגבורתך תדון דיני ותיקח נקמתי מרודפיי.

(ד) אֱלֹוקים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי.

דוד מבקש: אלוקים, שמע תפילתי אשר איני מסוגל להוציא מפי אלא היא בליבי, והאזין למילים שאני מוציא מפי.

(ה) כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹוקים לְנֶגְדָּם סֶלָה.

אנשי זיף לא היו ממשפחתו של שאול, אלא זרים לו, ולמרות זאת רצו למוסרני בידיו. אנשים חזקים ממני רוצים ליטול את נפשי, והם לא שמו יראת ה' למול פניהם.

(ו) הִנֵּה אֱלֹוקים עֹזֵר לִי ה' בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי.

אף שלי אין כוח לעמוד מול אויביי, אין לי ספק שהקב"ה יעזור לי, יסמוך עליי ויצילני.

(ז) יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם.

את אותו הרע שרוצים רודפיי להרע לי – ייתן ה' לאלו הרודפים אותי, כיוון שהוא קל אמת, ויצמית כל הרודפים אחריי.

(ח) בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב.

בשמחת הלב אזבח לך קורבנות תודה, ואודה את שמך ה' כי טוב.

(ט) כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי.

ואני אודה לך ואספר לכולם את שני הטובות שתעשה עימי. האחת – שהצלת אותי מכל צרותיי, והשנייה – שראיתי את אויביי נופלים.