למה להתפלסף? על חוסר התוחלת בחקירות שאין להן בסיס

יצחק שואל: "ידוע שהרמב"ם השיב לכל מיני רעיונות פילוסופיים במורה נבוכים, אך גם הבנתי שרבים מרבותינו הורו שלא ללמוד בו לכתחילה. אך מדוע לא, בעצם? מה הבעיה בחקירות כאלו?".

שלום יצחק,

הרמב"ם כתב עבור צעירים נבוכים, שכבר שמעו רעיונות דמיוניים אשר בלבלו אותם, ולכן כינה את ספרו בשם "מורה נבוכים". כידוע, רפואה לחולה יכולה להיות חולי לבריא.

למעשה, במורה נבוכים (חלק שני) הרמב"ם משיב תשובה חוזרת ונשנית לכל הטענות הפולמוסיות, באומרו יסוד פשוט מאין כמותו: ללא ראיה מציאותית (- "הוכחה מופתית" בלשונו) אין אף סיבה לייחס חשיבות לרעיונות ואפשרויות!

רבים מהרעיונות הפילוסופיים מציעים דמיונות וחקירות שאין להם כל אחיזה במציאות הנצפית. זהו הלהטוט שאנשים נוטים שלא להבחין בו – הנחת המבוקש. קיימים הרי הרים של חקירות מורכבות שהם כמגדל פורח באוויר, כמו עץ גבוה אך ללא שורשים.

לצורך ההמחשה: פילוסופים יוונים סברו שהם מבינים את האל באמצעות הלוגיקה, ותיארוהו כמין כוח טבע רוחני שמגדיר את צורתו של העולם הגשמי. מסיבה זו חשבו שהעולם קדמון (קיים מתמיד ללא בריאה), כי לא יכלו להכיל בשכלם את האפשרות העל-טבעית של אל רוחני שיוצר יש-מאין מציאות חומרית. ביהירותם "החליטו" כביכול מה האל יכול ולא יכול לבצע בעולמו!

כידוע, במאה האחרונה גילה המדע שהיקום מתרחב ומתפשט, מה שמוכיח שכל המציאות החומרית התחילה בנקודת זמן מסוימת, כדברי הפסוק הראשון בתורה. פעם אחר פעם התברר שהמציאות גדולה יותר מכל דמיון.

תורתנו הקדושה מלמדת אותנו הדרכה בחיים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים י"ח, י"ג). אין לנסות להבין חשבונות שמיים נסתרים בשכל אנוש: "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, נאום ה', כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" (ישעיהו נ"ה, ח'-ט').

מטעם זה, רבותינו הזהירו מפני עיסוק מיותר בחקירות דמיוניות. לדוגמה, רבנו תם כתב: "...כמה חכמים בעיניהם חשבו כי עלו למרום החכמה, חושבים כי עלו ועמדו בסוד גדול ויעלימוהו מזולתם, ולא ידעו כי רחקו מן האמונה... כן המתעסק בחכמת הפילוסופיא..." (ספר הישר, השער השישי, מדה י'), ואף הרמב"ם הזהיר: "...לא נסיח דעתנו לכך, ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בוריו, ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות לבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה ב', ד').

החכם האמיתי יודע להימנע מחקירות שאין להן בסיס. להבדיל מהן, יהדותנו מבוססת על היסטוריה מתועדת של ניסים אדירים וגלויים בפני עם שלם, כלומר, על ראיות נצפות להתגלות אלוקית. על יסודות פשוטים ואמיתיים אלו מומלץ לכל דורש אמת ללמוד בספרים כמו ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי.