מי צריך מפעל? האריזות המופלאות האלה גדלות על העץ

את האריזה של העוגיות קרענו וזרקנו לפח. את האריזה של התפוח אכלנו. האם שמנו לב לכך שהקליפה הדקה הזו שמרה על התפוח במשך חודשים?!

קליפת הפרי מכילה שמן ההופך אותה לעמידה בפני מים. לכן היא לא סופגת נזק מהגשמים הכבדים שיורדים במשך חודשי הצמיחה וההבשלה. לשמן זה יש ניחוח מיוחד, המעורר רצון לאכול את הפרי.

לגבעול הקטן עבודה כפולה: להחזיק את התפוח ולספק לו את הדרוש לגדילתו. הגבעול אוחז בפרי בחוזקה, כל עוד הפרי אינו בשל. כאשר הפרי ראוי לאכילה, הגבעול מרפה את אחיזתו מן הפרי, כדי לאפשר לו להיקטף בקלות.

נוזלי הפרי נתונים בתוך הפרי באופן שלא יישפכו החוצה ולא יאבדו כאשר פותחים אותו. גם הסוכרים והחומצות מחוברים יחדיו באופן מופלא, כך שהפרי הבשל אינו חמוץ מדי וגם אינו מתוק מדי.

הזרעים מונחים בתוך הפרי בתא המוקף קירות קשיחים, עשויים חומר דמוי פלסטיק. חומר זה מגן על הזרע שלא ייפגע על ידי החומציות המצויה במיץ הפרי. הוא גם מגן על הזרע שלא ייאכל עם הפרי, כי חומר נוקשה זה קשה ללעיסה.

לפנינו אריזה שלאחר אכילת תכולתה נמצא בתוכה קופון, המזכה את מי שמוצא אותו באריזה נוספת. האדם האוכל נהנה מן הפרי ופולט את הזרעים. הם מתפזרים על גבי הקרקע, וכך מובטחת האספקה העתידית של פירות חדשים על ידי החכמה העליונה הצופה בכל. חכמה שאינה מתעלמת משום פרט.

מדוע הופכים התפוחים לאדומים כאשר הם בשלים? מדוע הופכים התפוזים לכתומים, ומדוע הענבים הופכים לסגולים בהגיעם לבשלות?

הסיבה היא הגנה על האדם, כדי שלא יאכל את הפירות בטרם הגיעה העת. פרי הבוסר אינו בולט וגם אינו מושך את העין. לעומתו, הפרי הבשל צבעוני ובולט בין העלים הירוקים ומעורר את תאבונו.

קליפת הבננה בצדה החיצוני עמידה למים וצבועה בצהוב, ואילו בצידה הפנימי היא בשרית וחסרת צבע. גם האבטיח מוגן על ידי קליפה עבה, בשרית, חסרת צבע; אולם החלק החיצוני של הקליפה הוא חלק וצבוע בירוק, הוא גם עמיד בפני מים. בשר האבטיח - צבעו אדום, כדי להבדילו מן הקליפה הבלתי אכילה.

הבננה, התפוח, התפוז, האגס, הדובדבן, הענב, האננס והמלון – צורתם, צבעם, טעמם וניחוחם עוצבו בגאונות עליונה. הם מכריזים בקול על החוכמה ועל החסד של המתכנן הגדול.