"אני יודע מה טוב בשבילי": מה רבי נחמן מלמד על תפילה

בפרקי אבות (ב', י"ג) נאמר: "רבי שמעון אומר: 'הווי זהיר בקריאת שמע ובתפילה, וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא'". נשים לב להדגשתו של רבי שמעון: להתפלל באופן של רחמים ותחנונים.

ההוראה הזו נפסקה גם להלכה. בשולחן ערוך נפסק כי "יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח ובנחת, ושלא תיראה עליו כמשוי ליפטר ממנה" (אורח חיים, צח, ג).

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קצ"ו) מבאר מדוע יש להתפלל בדרך תחנונים: "אסור לאדם להתעקש בתפילתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דווקא את בקשתו, כי זה הוא כמו לוקח דבר בחוזקה, בגזלה, רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני ה' יתברך ברחמים ותחנונים אם ייתן ה' יתברך – ייתן, ואם לאו – לאו".

עוד קורא רבי נחמן: "כל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמוד עצמו בתפילתו שדווקא יעשה הקדוש ברוך הוא את תפילתו כי זה הוא תפילת קבע שלוקח הדבר בחוזקה בגזלה, רק יתפלל רחמים ותחנונים".

רבי נחמן מסביר כי פירוש המילה "קבע" הוא "גזל". הוא מבסס את דבריו על פי הנאמר במשלי 'וקבע את קבעיהם', ופירושו של מצודת ציון: ''וקבע – ענין גזל כמו שנאמר (מלאכי ג) 'היקבע אדם אלוהים'''.

מן הדברים עולה כי אין להתעקש במהלך התפילה. על האדם להתפלל מעומק הלב, לבקש רחמים בתחנונים, ולקוות לרחמי ה'.