האם באמת יש קשר בין אכילה רגשית למשקל שלכם?

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Appetite, בדק את הקשר בין אכילה רגשית לבין הצלחה בירידה במשקל. המחקר נערך באוניברסיטת לידס שבבריטניה, והובילו אותו 3 חוקרים מוכרים. המחקר לא מומן ועל כן נחשב אמין יותר. לצורך המחקר הוערכה אכילה רגשית באמצעות שאלון דיווח עצמי בתחילת התוכנית. המטרה הייתה לבדוק אם רמת האכילה הרגשית קשורה לשינוי במשקל במהלך ההשתתפות בתוכנית.

המשתתפים היו חברים בתוכנית ירידה במשקל מסחרית פעילה בעיקר בבריטניה ובאירלנד. החוקרים הזמינו 67,638 חברים בתוכנית שהיו בה בין 12 ל-29 שבועות. 5,818 התחילו למלא את השאלון, ו-3,834 נכללו בניתוח, כ-5.7 אחוזים מהמוזמנים. הגיל הממוצע היה 57.2 שנים, וממוצע מדד מסת הגוף 32.1.

הם חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות לפי ירידה במשקל בשלושת החודשים האחרונים: 962 אנשים ירדו פחות מ-5 אחוזים, בממוצע 4.1 ק"ג. 2,156 ירדו בין 5 ל-10 אחוזים, בממוצע 10.4 ק"ג. ו-716 ירדו יותר מ-10 אחוזים, בממוצע 17.1 ק"ג.

התוצאות הראו שככל שהירידה במשקל הייתה גדולה יותר, הדחף לאכול בתגובה לרגשות היה חלש יותר, גם בתגובה לרגשות חיוביים וגם לשליליים. בקבוצה שירדה הכי הרבה היו פחות בעיות בשליטה בתשוקות, פחות תשוקה למתוק ולמלוח, מצב רוח טוב יותר ופחות סימני דיכאון. אצל מי שירדו פחות, התמונה הייתה הפוכה. הממצאים נשארו גם אחרי התאמה לגיל, למין, לרמה סוציו-אקונומית ולשימוש בתרופות להורדת משקל. אכילה בתגובה לרגשות שליליים הייתה שכיחה יותר מאכילה בתגובה לרגשות חיוביים.

כ-66 אחוזים מהמשתתפים נתנו המלצות משלהם. הנפוצה ביותר הייתה הסחת דעת באמצעות תחביב, מפגש חברתי או פעילות גופנית (31.7 אחוזים). אחריה באו שמירה על מזונות בריאים או החלפה שלהם (24.2 אחוזים), תכנון ארוחות והכנה מראש (21.9), גישה מנטלית כמו חמלה עצמית (17.9) וגמישות ומתינות (15.2). 38.3 אחוזים מצאו תועלת בתמיכה הקבוצתית, ו-23.5 אחוזים העריכו את השיתוף בחוויות. כ-11 אחוזים אמרו שהתמיכה הקבוצתית לא עזרה להם. מי שירדו הכי הרבה המליצו יותר על פעילות גופנית כהסחת דעת, על החלפת מזונות ועל אמירות מעודדות לעצמם, והעריכו שקילה קבועה.