נתניהו הציע כלכלה עוקפת סנקציות באמצעות קריפטו - בנק ישראל: "זה לא הפתרון"

בנק ישראל הסתייג היום (שבת) מהאפשרות שהעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו להסתייע במטבעות דיגיטליים כדי להתמודד עם סנקציות כלכליות ובנקאיות שיוטלו על ישראל. בתגובה לדברים שאמר אתמול בריאיון לערוץ הכלכלה, הבהיר הבנק המרכזי: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות".

בבנק הדגישו כי ההתמודדות עם האיום מחייבת בראש ובראשונה פעילות מדינית לשימור קשריה הכלכליים של ישראל: "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק. נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו".

התגובה הגיעה בעקבות דברי נתניהו, שהביע חשש מהטלת מגבלות כלכליות על ישראל והציג היערכות למסלולים חלופיים: "אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת ואתה יודע מה היא - ואתה יודע מה זה המטבעות שעוקפים את זה וגם על זה אני עובד". לדבריו, אחת מתוכניות הגיבוי שהורה לקדם כוללת שימוש במטבעות מבוזרים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין.

נתניהו התייחס גם לעתיד הסיוע האמריקני ולשינויים האפשריים במדיניות וושינגטון לאחר הבחירות בארה״ב: "אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון - זה לא יהיה, כי אמריקה השתנתה".

ברקע הדברים, המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר המתעד 121 צעדים מגבילים נגד ישראל ב-62 מדינות. מתוכם 93 בתוקף, 19 היסטוריים ותשעה מוצעים או מתוכננים.

המאגר, הכולל מפה עולמית וסינון לפי מדינה, תחום וסטטוס, מצביע על 40 צעדים פיננסיים, 24 ביטחוניים, 24 בתחום הסחר, 14 דיפלומטיים ו-12 משפטיים. ספרד מובילה עם עשרה צעדים, ואחריה ארה״ב עם שמונה צעדים אקדמיים, לצד חמש הצעות להגבלת אספקת נשק. בהמשך הרשימה בריטניה עם שבעה צעדים, ובלגיה וטורקיה עם חמישה כל אחת.