המתמודד מתוכנית הריאליטי: "מצאתי את בורא עולם, גיליתי אותו בגיל 22"

אם אתם מגיעים מעולם המוזיקה, ייתכן מאוד ששמעתם את שמו של רן בן עמרם. אולי מעברו כמנהל להקת רוק וכמתמודד בתוכנית הריאליטי "כוכב נולד", או בהווה כמוזיקאי בעולם החרדי שעדיין עוסק בתחום אך מכיוון אחר לחלוטין.

כששואלים את בן עמרם איך אירעה התפנית, הוא מתקשה להשיב. "אני חושב שזו אחת השאלות הכי קשות שאפשר לשאול אדם שחזר בתשובה", הוא אומר. "אני יכול לספר על כך במשך שבועות, כי זה היה תהליך פנימי כל כך ארוך וממושך. אבל אם אצטרך לתמצת זאת בכמה משפטים, אשיב בכך שבגיל 22 זכיתי פשוט לפגוש את עצמי ויחד עם זאת לפגוש גם את בורא עולם. זה לא מובן מאליו, ואני מודה על כך עד היום, בכל יום ויום".

ילד של במות

בן עמרם חוזר לאחור: "נולדתי בתל אביב להורים שעלו ממרוקו. הם באו ממשפחות עשירות מאוד, אך בארץ לא היה להם דבר. האכזבה הובילה אותם לקיבוץ, משם הם הגיעו לצבא ויצאו חילוניים לגמרי. ההורים תמיד חינכו אותי לעשות הכל כדי להצליח, זו הייתה תכלית החיים שהועברה אליי כבר מגיל צעיר".

עד מהרה מצא בן עמרם את עצמו מתחיל לעסוק בתיאטרון. "היו לי דודים שחקנים, והם אלו שדחפו אותי לשם", הוא מסביר. "הייתי השחקן הצעיר ביותר בתיאטרון 'הבימה', ושיחקתי לצד השחקנים הגדולים ביותר באותה תקופה. זה לא היה תחביב, אלא עבודה של ממש. הופעתי על במות יום-יום, במשך כל ימות השבוע. הזדמן לי לפגוש שם שחקנים מכל הסוגים, ומכיוון שהתחככתי כל הזמן עם אנשים מבוגרים, זה ייצר אצלי גם תובנות של מבוגרים. שמתי לב לכך שכאשר האורות כבים, האנשים האלו הופכים להיות מאוד עצובים. לא הצלחתי להבין את הסיבה לכך, ומה קורה פה.

"מכיוון שלפעמים השתעממתי בתיאטרון, שכן יש גבול לזמן שילד יכול להיות במחיצת מבוגרים, הייתי יוצא לנגן בפסנתר שעמד בקביעות בחוץ. באחת הפעמים פגש אותי הזמר אריק סיני ושאל: 'מה אתה מנגן?'. השבתי לו שזו 'מנגינה שהמצאתי'. הוא לא האמין, ואמר לי: 'אתה חייב ללכת לעשות מוזיקה'. בעקבות כך הקמתי 'להקת ילדים', כשאני בסך הכל בן 13. בתוך זמן קצר הפכנו ללהקה מובילה ביותר שמופיעה ממטולה עד אילת. היה לנו מנהל וגם נהג, שהרי לא יכולנו להתנייד בכוחות עצמנו".

גם בהופעות הללו, הזדמן לו לשיר ולהופיע במחיצת זמרים ושחקנים מבוגרים ממנו בהרבה. "התערבבנו עם אייל גולן, עומר אדם ועוד שמות מפורסמים נוספים, ושוב שמתי לב לכך שהאנשים האלו לא שמחים", הוא נזכר. "בשלב הזה זה כבר התחיל להטריד אותי ממש, ושאלתי את עצמי: 'אם הם לא שמחים – לאן אני הולך?'".

כוכב נולד

המקפצה הבאה של בן עמרם הגיעה כאשר פגש את הבמאי צדי צרפתי, שאמר לו חד-משמעית: "אתה צריך ללכת לטלוויזיה". הוא שלח אותו לתוכנית "כוכב נולד".

"מאותו רגע השתנו לי החיים מקצה לקצה", הוא משחזר. "אלו היו ימים מרגשים ומסעירים. הפכתי ברגע אחד מילד פרטי לאדם מפורסם. בדיוק אז הגיע חג כלשהו, וחבר של אבא פגש אותי ואמר לי: 'רן, חג היום, בוא איתי לבית הכנסת'. הוא משך אותי אחריו לבית כנסת בראשון לציון, ובסיום התפילה הפגיש אותי עם הרב שלמה מדמוני ואמר לו: 'כבוד הרב, לרן יש אודישן ענק בטלוויזיה, תברך אותו שיצליח'. השתרר סביבנו שקט, הרב הסתכל עליי ואמר: 'לא אברך שתצליח בטלוויזיה, אלא אברך שתהיה תלמיד חכם'. המשפט הזה עורר סביבנו בלגן גדול, והאמת היא שהייתי בהלם. אמרתי לכולם: 'אני מרגיש שיש באיש הזה אמת'.

"בשבוע שלאחר מכן הגעתי לטלוויזיה. ניסיתי לשיר באחד האודישנים הכי גדולים וחשובים שהיו לי בחיים, לפני 4,000 איש, ולא יצא לי שום קול. ניסיתי שוב לשיר – ושוב לא הצלחתי. נשלחתי משם הביתה. אמרתי לעצמי: 'אני לא יודע מהי אמונה בבורא, אך אני יודע מהי סטטיסטיקה – הופעתי אלפי פעמים בחיי, ומעולם לא היה לי דבר כזה'".

באותם ימים השאלות התחילו להתעורר, אך כפי שבן עמרם ציין מדובר היה בתהליך ארוך מאוד. "הרגשתי שאני רוצה להיות עם עצמי. התגייסתי לצבא וביקשתי שייקחו אותי הכי רחוק שאפשר. שובצתי בחטיבה המבצעית בין ירוחם לדימונה, שם הייתי במשך שנתיים שבמהלכן כל הזמן חשבתי ושאלתי שאלות. ואז התחיל מבצע 'צוק איתן', בו הגענו עד לגבול עזה וקרו שם מאורעות שהשפיעו עליי מאוד.

"כך, למשל, הזדמן לי להיות בשמירה כלשהי עם חבר שהגדיר את עצמו כאתאיסט ונהג להתווכח איתי בקביעות. במהלך השמירה הייתה מתקפת טילים גדולה. התחושה הייתה שבעוד רגע ניפגע, ומכיוון שהיו לי בתיק טלית ותהילים – החבר ביקש ממני אותם. נדהמתי לראות שהוא מצמיד אותם ללב. כששאלתי אותו לאחר מכן על כך, הוא כביכול לא הבין על מה אני מדבר. אך בליבי נדהמתי לראות, איך אדם שהיה הכי רחוק שאפשר מחפש ברגע של לחץ משהו להיתלות בו.

"הארה נוספת הגיעה כאשר כחלק מתפקידנו הכנו את הלוחמים לכניסה לעזה. באחד הימים עברו דרכנו שבעה לוחמים – שוחחנו איתם, התחבקנו, והם יצאו למשימה. אחרי שעה קיבלנו בשורה קשה: כל השבעה נהרגו. זה גרם לי להלם עמוק, לא רק ברגש, אלא גם בשכל. כל כך התרגלנו לחשוב שמי שלידנו יהיה כאן גם בעוד רבע שעה, ופתאום הלוחמים – שהריח שלהם עוד על הבגד שלי – לא נמצאים פה יותר. איך זה ייתכן?'.

"לא הצלחתי להירגע, הרגשתי שאני חייב מישהו שיענה לי על שאלותיי, ואז נזכרתי ברב מדמוני מראשון לציון, הדמות הכי אמיתית שפגשתי בחיי. החלטתי לפנות אליו".

(צילום: שמואל לוגסי)

"מצאתי את בורא עולם"

בן עמרם ממשיך לתאר את השתלשלות הדברים: "פניתי לרב והתחלתי לשטוח בפניו את שאלותיי. היו לו תשובות לכל מה ששאלתי, כל תשובה כמו חץ לתוך הנפש. זה חיזק אצלי את ההבנה שיש בורא לעולם, והרגשתי שאם אכן זה כך – אני רוצה לפגוש אותו. התחלתי לצאת לים בקביעות, כשבכל יום אני מביט לאופק ואומר: 'בורא עולם, באתי לפגוש אותך'. כך חלף יום ועוד יום בלי שהתרחש דבר, אך באחד הימים אירע פלא. זה לא שראיתי משהו, אלא שהתחלתי לחשוב: 'למה המים נעצרים כשהם פוגעים בחול?'. פתאום התחלתי לקלוט שחייב להיות כוח אינסופי מאחורי הבריאה.

"חזרתי לרב ואמרתי לו: 'מצאתי את בורא עולם, גיליתי אותו בגיל 22. מה אני צריך לעשות עכשיו?'. הרב הדריך אותי והסביר לי על מה שנדרש ממני. התקדמתי צעד אחר צעד, כשבמקביל אני לומד עם הרב וזוכה לראות דברים שלא יאומנו, חלקם בעולם הצבאי, שלצערי יישארו חסויים. אני יכול רק לומר שקרו ניסים מעל הטבע ממש. אחרי ששוחררתי מהצבא, היה קצין שביקש ממני שאלמד תורה לזכותו ואתפלל שייוולדו לו ילדים, ונולד לו בן אחרי חמש עשרה שנות ציפייה. זו רק דוגמה אחת לניסים אמיתיים שראיתי עין בעין, והמחישו לי שבורא עולם נמצא כאן איתנו. אי אפשר שלא להרגיש זאת".

ועדיין, ברור שלא היה קל...

"בוודאי", הוא מסכים. "התהליך היה קשה מאוד, שכן אני לא אדם פרטי. היו סביבי המון אנשים שהכירו אותי מהמופעים, וכשהתחלתי בתהליך חוויתי הרבה ביזיון וקושי. גם היה כל הזמן את הפיתוי לצד השני, כמו מישהו שהציע לי להצטלם לפרסומת: 'רק תחזיק את הפחית הזו ואשלם לך 15,000 שקל'. אבל באותם זמנים הזכרתי לעצמי את מה שראיתי לאורך השנים – שדווקא לאנשים שהצליחו והגיעו לבמות הגדולות ביותר אין שמחה. כעת כבר ידעתי את התשובה – כי זו לא התכלית בחיים, ואילו אני מצאתי את התכלית, אז כמובן שלא אעזוב אותה.

"המרגש מכל מבחינתי הוא שגם אחי עשה את אותו צעד – חזר בתשובה שלמה, וכיום הוא עובד ולומד, אב לחמישה ילדים בלי עין הרע. גם אני זכיתי להקים את ביתי, ונולדו לי שלושה ילדים שיהיו בריאים".

איך ההורים שלכם הגיבו?

"בתחילה התרחשה בבית שלנו מלחמת עולם שלישית. ההורים לא הבינו מה עובר עלינו והכעס היה גדול, אבל אנחנו השתדלנו שלא להגיב ולנהוג בחוכמה. בסופו של דבר, גם אבא וגם אמא חזרו בתשובה, והם מנהלים כיום בית שומר מצוות ומלא ביראת שמיים. יותר מכפי שיכולנו לדמיין".

בפגישה עם אחד מבני הנוער לשעבר

מוזיקה ואהבה

בשנים האחרונות מוצא את עצמו בן עמרם כשהוא מלווה נוער בסיכון. "אני עובד בפנימיות טיפוליות, פוגש בחורים, ומנסה מאוד לעזור להם. לעיתים גם מצליח. זכיתי אפילו להיות בחתונות של חלקם. אלו בחורים שהיו ברחוב, פשוטו כמשמעו, וברוך ה' זכו להשתקם ולהקים משפחות".

ואיך זה מתקשר לעיסוק שלך במוזיקה?

"אני משלב את שני הדברים יחד, כשאני מעביר שיעורי מוזיקה – אחד על אחד. אצל בני נוער במצבים כאלו קורה לא פעם שהם מקימים מנגנוני הגנה, והמוזיקה הטובה מאפשרת לי לשוחח איתם ישירות ולהסיר את המחסומים האלו. השיחות הראשונות שלנו תמיד סובבות את העולם המוזיקלי – לא על עצמנו ולא על מה שעובר עלינו, אלא נטו מוזיקה. מכיוון שאני בעל תשובה, ומכיר את כל השמות הגדולים ואת העולם שהם רוצים ללכת אליו או שכבר נמצאים בו – מתחיל בדרך כלל קשר רציני מאוד, וכך מתחילה ההשפעה".

בן עמרם מציין, כי עוברים דרכו סיפורים מרגשים רבים מספור. "היה בחור שהתחיל ללמוד אצלי מוזיקה, כשמצבו היה קשה מאוד – גם נפשית וגם מוטורית. לא היה נראה שיש סיכוי בכלל ללמד אותו לנגן בגיטרה, הוא בקושי תקשר. אבל בעיניים שלו היה מבט שהמחיש לי שיש עם מי לעבוד. אמרתי לעצמי שלכל היותר גם אם הוא לא ידע לנגן, לפחות נעביר את הזמן ביחד.

"ההפתעה הגדולה הגיעה כבר בשיעור השני, כשהרגשתי שהוא מפתח איתי קשר מיוחד ונותן בי אמון. בפעמים הבאות הוא חיכה לי על יד הדלת, וכך המשכנו וטיפחנו את הקשר במשך שלוש שנים. כיום הבחור הזה נשוי, הוא חזר בתשובה שלמה ואף עובד ומלמד.

"מיום ליום אני מבין שאין בנושא הזה קסם, אלא יש אהבה, וכשאתה אוהב את הבחורים האלו בלי תנאי, הם מרגישים זאת. המוזיקה היא רק אמצעי אחד כדי להוכיח זאת".

לאחרונה, אחרי שנים שבהן לא פרסם שירים חדשים, יצא בן עמרם בשיר חדש הנושא את השם 'פגישה'. "השיר הזה נולד מתוך הפגישה שלי עם עצמי, וממילא גם עם הנוער בסיכון. בשיר אני מספר על ילד קטן שמגלה את עצמו מחדש, וברוך ה' אני מרגיש שהוא מצליח לגעת בכל כך הרבה לבבות של אנשים. בכל פעם שאנשים מספרים לי שהתרגשו לשמוע, זה ממלא אותי בהתרגשות, ומחזיר אותי שוב לרגע המפגש עם עצמי. אני מאחל לכל אחד לזכות גם כן במפגש כזה".