מהציור ועד לכריכה: כך תכינו עם הילדים ספר משלהם

ילד שמפחד מהחושך, ילדה שעוזרת לאמא, חברים שלא מוותרים גם כשקשה: בספר שהילדים מכינים, הם מחליטים מה יכול לקרות. הפעילות מתחילה בישיבה משפחתית שבה ממציאים סיפור, ומעבירים אותו לדף עם איורים מקסימים.

אין צורך בציוד מיוחד. הכינו כמה דפים, עפרונות וצבעים. קפלו את הדפים לשניים ליצירת חוברת, או עבדו על דפים נפרדים וחברו אותם בסוף בעזרת מבוגר. כדאי להתחיל בארבעה עד שישה עמודי סיפור, כדי שהפרויקט יישאר מהנה ואפשרי לסיום.

מתחילים מבניית הרעיון ודמות הגיבור בסיפור

בשביל להתחיל, יש לחשוב על רעיון מרכזי לסיפור. אל תשאלו את הילדים "על מה תרצו לכתוב?", אלא מקדו אותם בעזרת שלוש שאלות ממוקדות: מי הגיבור שלכם? מה הוא רוצה? מה מפריע לו להשיג את זה?

למשל, ארנב שרוצה להכין עוגה מגלה שכל הגזרים נעלמו. מכאן כבר אפשר להמשיך: איפה יחפש? את מי יפגוש? ואולי בסוף יחליט להכין עוגה אחרת לגמרי?

אם קשה לבחור, כותבים על פתקים שמות של דמויות, מקומות וחפצים, ושולפים אחד מכל סוג.

בכל עמוד קורה משהו

לפני שמתחילים לאייר, מחליטים יחד מה יקרה בכל עמוד: היכרות עם הגיבור, גילוי הבעיה, ניסיון לפתור אותה ולבסוף הסיום. אפשר לכתוב משפט או שניים בעמוד ולהשאיר מקום גדול לציור.

ילדים שעדיין לא יודעים לכתוב יכולים להכתיב למבוגר, לספר באמצעות ציורים בלבד או לשלב בועות דיבור קצרות. ילד שמעדיף לצייר יכול להתחיל מהאיורים ולהמציא את העלילה בעקבותיהם.

תנו לסיפור להישאר שלהם

כשהילדים מבקשים עזרה, הציעו שאלה שמקדמת את העלילה: "מה קרה כשהוא פתח את הדלת?" או "איך היא הצליחה לחזור הביתה?". השאירו בידיהם את בחירת התשובה, גם אם היא כוללת פיל מעופף או סוף משונה במיוחד.

את תיקוני הכתיב אפשר להציע בסיום ובעדינות, בלי לעצור כל משפט. המטרה היא שהילדים ירצו להמשיך לספר.

הרגע המיוחל: השקת הספר

מכינים כריכה, בוחרים כותרת ומוסיפים את שמות הסופרים והמאיירים. אפשר לצרף הקדשה ואפילו עמוד "על המחבר" עם תמונה של הילד ומשפט שהוא בחר לספר על עצמו.

לסיום עורכים הקראה משפחתית חגיגית. מפנים לספר מקום על המדף, לצד הספרים הקנויים. אם הגיבור נשאר עם עניין לא פתור, כבר יש רעיון לספר הבא.