"המנהלת הופתעה: 'את בטוחה שאת רוצה לקחת את זה על עצמך?'" | השבת של יעל מזרחי

כמה מילים עלינו

"יעל מזרחי, בת 45. נשואה ואימא לשישה. גרה בביתר עילית ומחנכת בתיכון חינוך מיוחד בירושלים".

זיכרון ילדות שבתי שנשאר איתי עד היום

"כילדה קטנה, גדלתי במושב חילוני להורים חוזרים בתשובה. בשבתות היינו צועדים לבית הכנסת מרחק גדול של כחצי שעה. אני זוכרת את המבטים של האנשים בדרך, אבל אנחנו ידענו שעבורנו השבת היא שבת.

"אני הבכורה מבין אחיי, ומאז ומתמיד תפקיד עריכת השולחן היה שלי. בגלל שאני אוהבת אסתטיקה ועיצוב, הייתי משקיעה ודואגת לערוך יפה במיוחד. בכלל, כבת בכורה הייתי יד ימינה של אימא שלי: במטבח, בבישולים ובניקיון.

"עוד זיכרון הוא משולחן השבת: ההורים שלי אהבו מאוד זמירות שבת. בתיכון בו למדתי, היינו שרות בשבתות, וכשהייתי מגיעה הביתה ההורים שלי היו מבקשים לשמוע ומתענגים על השירה".

עריכת השולחן מתבצעת אחר הצהריים. מי שנכנס בערב – מקבלת את פניו אווירה של שבת

ההכנות שלנו לשבת

"יש לנו חלוקת תפקידים בהכנות לשבת, כך שלא הכול נופל עליי. אני כמו מנהלת העבודה, אבל העבודה מתחלקת, וכולם יודעים מה התפקידים שלהם. כבר ביום רביעי יש לנו את הקניות לשבת, אותן עורכת הבת שלי. היא קונה ממש הכול, כולל דגים ובשר, וכשהיא חוזרת אני מתחילה להפשיר ולהשרות.

"יום חמישי הוא היום החופשי שלי בעבודה, ומשמש כיום המרתון של ההכנות. כבר מהבוקר אני מתחילה בבישולים ומעמידה סירים על הגז, ובמקביל עושה ניקיונות ושטיפה. כשהבנות הגדולות בבית, אנחנו עושות את כל זה ביחד. בשעות הצהריים של ימי חמישי, יש לנו מנהג משפחתי קבוע: לאכול ארוחת צהריים שווה, של שניצל חלה עם סלטים טריים.

"עריכת השולחן מתבצעת אחר הצהריים. מי שנכנס בערב – מקבלת את פניו אווירה של שבת. הבת הגדולה שלי אמרה לי, שכשהיא חוזרת אחרי יום עמוס ורואה את השולחן הערוך – משהו בגוף אוטומטית נרגע. עבורי כל שבת מחדש היא אירוע, וככה אני מתייחסת אליה, ורותמת את המירב שלנו על מנת שתצא הכי מוצלחת: מגוונת באוכל שונה, עוגות מעניינות, כלים, ובעיקר בהמון סגנונות של עריכת שולחן. בכל שבת, השולחן ערוך בסגנון אחר: מפה אחרת, כלים אחרים וזר פרחים אחר.

"בימי שישי אני בעבודה, ובינתיים בעלי לוקח את המושכות. הוא מכין את הבצק לחלות, וכשאני מגיעה הוא נותן לי להפריש חלה".

חולמת לשנות

"בגיל 20 הייתי בשליחות בארצות הברית. הבתים שם גדולים מאוד, והתושבים נוהגים לשמור נישה מיוחדת שנקראת 'חדר של שבת'. זה היה נראה לי כמעין קסם: פותחים את הדלת ונכנסים לחדר שמיועד אך ורק לשבת. חלמתי שבעזרת ה' כשאקים בית, גם לי יהיה חדר כזה, אם כי זה היה חלום רחוק, כי הבתים כאן קטנים בהרבה.

"לפני כמה שנים, בעלי ואני התקדמנו וקנינו בית, ובדיוק הייתה בו מין נישה מתאימה. אמרתי לבעלי שזה היה החלום שלי, והנה – יש לי הזדמנות. הפכנו את הנישה הזו לחדר של שבת, והשקעתי בשיפוץ שלו – החל מעיצוב הקירות ועד לפינת האוכל. במהלך השבוע לא השתמשנו בו, כי הוא היה במקום פחות נגיש. הארוחות היומיומיות נאכלו על ה'אי' שבמטבח, והוא נשמר במיוחד לשבת.

"מאז כבר עברנו דירה, ומכרנו את הבית ההוא, אבל את החלום על החדר של שבת הצלחתי להגשים. אני מאמינה שכשאדם חושב וחולם, הוא מזמן שהדברים יתגשמו. לאחרונה היה לי עוד חלום שהגשמתי. כבר הרבה זמן רציתי להחליף את פינת האוכל בה סועדים בשבת. כדי להשיג את הסכום הדרוש לכך, החלטתי לקחת על עצמי פרויקט בחופש הגדול, ולשמש כרכזת פעילות הקיץ של התיכון. זה פרויקט לא פשוט, כי מדובר בגילאי תיכון, וצריך לעשות דברים מעניינים שילהיבו אותם לבוא. ובכלל, זה בקיץ, בחום ובחופש הגדול, ודורש הרבה כוחות.

"אבל מאוד רציתי פינת אוכל לשבת, ובכל פעם ראיתי אותה לנגד עיניי והתפללתי על כך. הייתי אומרת לקב"ה: 'אני כל כך רוצה, ואתה יודע, לא ביקשתי סתם פריט – ביקשתי לשבת. אז אני הולכת להציע את עצמי כרכזת, ומה שיהיה יהיה'. הצעתי את עצמי, להפתעתה של המנהלת ששאלה: 'את בטוחה שאת רוצה לקחת את זה?'. בדרך כלל מי שלוקחות את הפרויקט הן מורות צעירות יותר. בכל אופן, היא מאוד שמחה שמורה מנוסה לוקחת את התפקיד.

"חברה טובה שלי הצטרפה אליי לתפקיד, ובאמת הייתה לנו סייעתא דשמיא גדולה. בדרך כלל מגיעים מספר מסוים של תלמידים, ואצלנו הכמות הוכפלה. עשינו שינוי מוצלח בכל המערך של הקייטנה, כל מפעיל שהבאנו התגלה כמדהים, ופשוט כל דבר שנגענו בו הצליח. זה לא קשור אלינו, זאת באמת הייתה סייעתא דשמיא בהיקף שלא יכולתי אפילו לדמיין.

"כשנגמרו חמשת השבועות של הקייטנה, הלכתי עם בעלי ובחרנו פינת אוכל עם שולחן ענק, שנפתח בשיטה חדישה – כפי שחלמתי. הרגשתי שהקב"ה פינק אותי בכל המובנים".

פינת האוכל החדשה

מארחת או מתארחת

"אני מאוד אוהבת לארח, והאמת שברוך ה' אנשים אוהבים לבוא אלינו. אנחנו ניתן לאורח את כל מה שאנחנו מסוגלים לתת: בהקשבה, בדיבור איתו, בפינוק באוכל שהוא אוהב, ובתחושה עוטפת. יש לנו קרובת משפחה בתהליך התחזקות, והיא אמרה לי פעם: 'אני מרגישה שבשבת אצלכם אני מתרפאת'. אלו היו המילים שלה.

"אמנם אני מתעייפת אחרי שבת, כי בסוף עשינו ונתנו מעצמנו הרבה. עם זאת, זה ממלא אותי, נותן סיפוק עצום, ואני מחכה כבר לשבת נוספת שבה האורחים שהיו יבואו שוב.

"עוד דבר שקשור לאירוח: אני נוהגת להכין סלט חומוס, ותמיד יוצאת כמות גדולה. אנחנו יוצקים לצלחות בצורה אסתטית ועורכים חלוקה אצל כל השכנים".

התפריט השבתי שלנו

"בערב שבת אנחנו אוכלים חלות ביתיות, שני סוגי דגים עשירים ומשביעים, וסוגים רבים של סלטים, חיים ומבושלים. את הסלטים אנחנו מכינים בבית ממש מאפס. אם, למשל, נדבר על ממרח חומוס – אנחנו משרים גרגירים, מבשלים וטוחנים עד לקבלת הממרח עצמו. הסלטים החיים כוללים כרוב בצבעים שונים, חצילים וסלט ירקות. את החלות בעלי קולע בצורה של אשכול ענבים, וכל סועד מקבל חלה קטנה בצורת גרגר. בגלל שהאוכל פרווה, נסיים תמיד בשולחן שווה של קינוחים חלביים.

"בשבת בבוקר יש אצלנו חלוקה מובהקת בין הגברים והנשים במשפחה. הגברים אוהבים חמין, ועבורם יש חמין עשיר ותוספות. לעומת זאת, אנחנו הבנות רוצות אוכל חלבי. עבורנו נכין קיש, סלט ביצים עשיר וסלט חסה מעניין וצבעוני. אנחנו מפרידים את השולחן, באופן פיזי, לשתי מחלקות נפרדות: חלבית ובשרית. כמובן, אנחנו מקפידים על הפרדה מוחשית באמצע, ועל מערכות כלים ופלייסמנטים שונים, כך שאי אפשר להתבלבל. כולם מאושרים מהחלוקה הזו – הבנות נהנות מהחלבי, הבנים מתענגים על הבשר, ובבית שקט ושלווה.

"גם סעודה שלישית חשובה לנו, בעיקר בזכות בעלי. אנחנו אוכלים בה דגים, ואני קונה לכבודה בורקסים מיוחדים ללא מרגרינה".

עבורי כל שבת מחדש היא אירוע

הרגע שאני הכי אוהבת בשבת

"דבר התורה של בעלי. אני תמיד אומרת לו שאמנם הכול טוב ויפה, נעים וטעים, אבל אני חייבת את דברי התורה ואת המילים המרוממות. ברוך ה', בעלי מוצא את המילים הכי מדויקות, ואומר את זה מאוד יפה. הכול מתחבר, והילדים יושבים, מקשיבים וסופגים.

"אני אוהבת גם את הלימוד המשותף עם הבנים שלנו, כאשר הם חוזרים על החומר של התלמוד תורה. עוד רגע אהוב קורה בשבת בבוקר. יש לנו בן קטן שקצת קשה לו עם הקריאה. בשבת בבוקר שנינו קמים מוקדם, ובשבע בבוקר אני עושה איתו ביחד הליכה. אנחנו לוקחים איתנו סידורים, והוא פותח סידור ומתפלל הכול בכיף ובלי לחץ".

טיפ קטן לשבת

"קודם כל, להשקיע בשבת. לשמור לכבודה את הפינוקים, ולהשקיע בבגדים שאת אוהבת ובאוכל מיוחד. אנחנו מציינים את ימי ההולדת בשבת: אנחנו עושים סבב של ברכות, ובו כל אחד אומר מה הכישורים והמתנות שה' נתן לילד יום ההולדת, וכמה אור ושמחת חיים הוא מביא לנו לבית. אפשר לראות בעיניים ובחיוך המבויש, כמה הילד מקבל בדקות הללו".

ממרח חומוס ביתי

המתכון המיוחד של יעל לשבת

ממרח חומוס ביתי

חצי ק"ג גרגירי חומוס יבש

מעט סודה לשתייה

כוס טחינה גולמית

5 כפות לימון

2 שיני שום (אפשר גם יותר)

חצי כפית מלח

חצי כפית כמון

מכניסים את גרגירי החומוס לכלי גדול, מכסים במים ומשרים לפחות 12 שעות.

מסננים, מכניסים לסיר, מכסים שוב במים, מוסיפים סודה לשתייה ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש בינונית ומבשלים כשעה, עד שהגרגירים רכים. בסיום הבישול, שומרים שני שליש ממי הבישול ואת היתר שופכים. מומלץ לסנן את הקליפות השקופות במידת האפשר.

מוציאים קצת גרגירים שלמים, שישמשו לקישוט בהמשך. מוסיפים לסיר: טחינה, לימון, שום, מלח, כמון ואת מי הבישול ששמרנו. טוחנים הכול בעזרת בלנדר יד. מומלץ לוודא שהתערובת לא הופכת לסמיכה מדי אלא נשארת מעט רכה, כי לממרח יש נטייה להתקשות לאחר כמה שעות.

מגישים בצלחת מעוטרת בגרגירי חומוס שלמים.

הארה הלכתית: לפני הבישול יש לבדוק את החומוס מהימצאות נגעי חרקים. ניתן לרכוש חומוס בוואקום הפותר את הצורך בבדיקה.