אמא ל-4 על טיסת הטרור מדובאי: "זה היה נס עטוף בנס"

ליטל הירשל-שחר, בת 39, חזרה מחופשה משפחתית עם ארבע בנותיה, כשהניסיון של המחבל על טיסת "פליי דובאי" מדובאי לתל אביב לרסק את המטוס הפך את הדרך הביתה למאבק על החיים. בריאיון שהעניקה אתמול (שני) ל"קול חי", סיפרה הירשל-שחר על הפחד בזמן צניחת המטוס, ועל התפילות שאמרה עם בנותיה: "אין מילים שיתארו את מה שחווינו - זה היה נס עטוף בנס".

"ישבנו בשורה העשירית, וכל ה'אקשן' קרה ממש לידנו", שחזרה. "פתאום יצאה אישה ממחלקת העסקים בהיסטריה, בצרחות אימה, כשהיא צועקת 'הוא דוקר את הטייס' ו'יש מלא דם'. באותו רגע הרגשתי כאילו זו סצנה בסרט ואני בכלל לא קשורה אליה. הראש פשוט מסרב לעכל".

לדבריה, נוסעים ישראלים מיהרו להתעמת עם התוקף בניסיון להשתלט עליו, וכמה מהם נפצעו במהלך המאבק. במושבים נותרו הנוסעים בחוסר ודאות: "מיד הבנו שיש טרוריסט על הטיסה. אתה עובר מיליון סרטים בראש - לא יודע אם הוא יחיד, אם יש לו שותפים, ומאיפה תבוא התקיפה הבאה", אמרה.

כשהמטוס החל לצנוח בחדות, ליטל חששה שהם לא ישרדו. בתוך הפחד, היא ניסתה לשמור על קור רוח ולהיאחז בתפילה: ”כולנו היינו בטוחים שאלו הרגעים האחרונים שלנו. המטוס פשוט צנח למטה. הפחד הכי גדול שלי לא היה על עצמי, אלא על הבנות שלי. החזקתי קור רוח, לא בכיתי ולא צעקתי. אמרנו יחד 'שיר למעלות', 'מזמור לתודה' וכל פרק תהילים שזכרנו בעל פה. אמרתי להן: 'בנות, רק אלוקים יציל אותנו'".

גם כשהתברר שהמטוס יופנה לנחיתת חירום בערב הסעודית, הפחד עוד לא חלף. לדברי ליטל, הנוסעים הונחו להיערך לאפשרות של נחיתה קשה: "ראינו מהחלון רק מדבר וחולות. הישראלים הכינו אותנו לנחיתה קשה, והורו לשים ראש בין הברכיים ולהגן על הראש עם הידיים. הקטנה שלי, בת חמש וחצי, לפתה לי את היד מרוב פחד".

בחסדי שמיים, המטוס נחת לבסוף בשלום בשדה תעופה בערב הסעודית: "זו הייתה נחיתה חלקה לחלוטין, למרות כל הנזק הטכני במטוס. זה היה פשוט אלוקי".

"אתה מבין שאין עוד מלבדו", סיכמה הירשל-שחר. "הבנות שלי חוו על בשרן מה זה אמונה וביטחון. נס בסדר גודל כזה, שכל העולם מדבר עליו וגם הגויים אומרים 'it's a miracle', הרגיש כמעט כמו קריעת ים סוף".