החיידקים שעל הלשון קשורים למהירות החשיבה? מחקר חדש מצא קשר מפתיע

כשאנחנו מנסים להיזכר בשם שנשכח או להגיב במהירות לשאלה, הלשון היא כנראה לא האיבר הראשון שעולה בדעתנו, כקשורה איכשהו לזיכרון. מחקר חדש מפנה את תשומת הלב דווקא לחיידקים שחיים עליה, ולשאלה אם יש קשר בינם לבין הדרך שבה אנחנו מעבדים מידע.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE, בחן את הרכב חיידקי הלשון ואת התפקוד הקוגניטיבי של 60 משתתפים בריאים משתי מדינות - בריטניה ובלגיה. החוקרים מצאו שכמותם היחסית של חיידקים מסוימים הייתה קשורה למהירות התגובה ולביצועים בחלק מהמבחנים. עם זאת, התמונה הייתה מורכבת: חיידק שנקשר לביצועים טובים במשימה אחת לא בהכרח נקשר להצלחה במשימה אחרת.

כדי להבין מדוע מדענים מחפשים קשר בין חיידקי הפה למוח, כדאי להכיר תהליך שמתחיל דווקא במזון. כשאוכלים מזון שמכיל ניטריט, למשל סלק, חלק מהחומר נספג במחזור הדם ומגיע בהמשך בחזרה לחלל הפה באמצעות הרוק. שם, חיידקים מסוימים שעל הלשון מסייעים להפוך אותו לניטריט. בהמשך יכול הניטריט להשתתף בתהליכים שמייצרים חנקן חד חמצני - מולקולה המסייעת להרחבת כלי הדם.

התהליך הזה מעורר עניין אצל חוקרים שבוחנים את הקשרים האפשריים בין חיידקי הפה, כלי הדם ותפקודי החשיבה. אבל עצם קיומו אינו מוכיח שהוא מסביר את ההבדלים בין אנשים במבחני זיכרון או קשב.

אותם חיידקים, תוצאות שונות

צוות המחקר, בהובלת ג'ואנה להֶרו מאוניברסיטת אקסטר ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, גייס בכל מדינה 15 משתתפים צעירים ו־15 מבוגרים. הצעירים היו בדרך כלל בשנות העשרים לחייהם, ואילו גילם הממוצע של המבוגרים היה בשנות השישים או השבעים.

המשתתפים עברו מבחנים שבדקו זיכרון, קשב, זיהוי רגשות ומהירות עיבוד מידע. בנוסף נמדד לחץ הדם שלהם ונאספו דגימות דם, רוק ומשטחים מהלשון. כולם היו לא מעשנים, ואנשים שהשתמשו לאחרונה באנטיביוטיקה או היו בעלי היסטוריה של מחלות בפה לא נכללו במחקר.

אחד הממצאים שהופיעו בשתי המדינות נגע לחיידק בשם Prevotella histicola. שיעור גבוה יותר שלו נקשר לתגובות מהירות יותר בחלק מהמבחנים, אם כי לא באותן משימות בכל מדינה.

חיידק אחר, Haemophilus parainfluenzae, הציג תמונה פחות אחידה. בקרב המשתתפים בבלגיה הוא נקשר לתגובות מהירות יותר במשימות של זיהוי רגשות ולמידה חזותית, וגם לדיוק גבוה יותר בזיכרון העבודה. בבריטניה הוא נקשר לתגובה מהירה יותר בחלק מהמשימות, אך לתגובה איטית יותר בזיהוי רגשות.

כלומר, אי אפשר להסיק מהתוצאות שיש חיידק אחד שככל שיש ממנו יותר, כך החשיבה טובה יותר בכל התחומים. כל המשתתפים היו בריאים ועברו בדיקת סינון קוגניטיבית. ההבדלים שנמצאו משקפים שונות בין אנשים בריאים, ולא אבחנות של דמנציה או ליקוי קוגניטיבי.

מה עדיין אי אפשר להסיק?

למרות העניין בממצאים, מדובר במחקר ראשוני וקטן, עם 30 משתתפים בלבד בכל מדינה. התזונה לא הייתה מבוקרת, והשינה והפעילות הגופנית לא נבדקו באופן מקיף. לכן נדרשת עוד העמקה בנושא, ואי אפשר עדיין לקבוע שחיידקים אלו פועלים באותו האופן אצל אנשים ממדינות אחרות.