"הדבש המשוגע" שמיוצר בנפאל: למי הוא עלול להיות מסוכן במיוחד?

במבט ראשון "הדבש המשוגע" (Mad Honey) נראה כמו עוד דבש טבעי. צבעו כהה, לעיתים אדמדם, טעמו עז והוא מזוהה במיוחד עם אזורים הרריים בנפאל. במשך דורות הוא נאסף על ידי קהילות מקומיות, ולעיתים משווק גם מחוץ למדינה כתרופה עממית עם תווית של חומר בעל השפעה משכרת קלה.

אבל מאחורי הכינוי המסקרן מסתתר חומר שיכול להשפיע ישירות על מערכת העצבים והלב. הסיבה לכינוי היא קבוצה של רעלנים טבעיים בשם גריאנוטוקסינים (Grayanotoxins). הרעלנים האלה מגיעים לצוף של פרחי רודודנדרון מסוימים. הדבורים אוספות את הצוף, מכניסות אותו לכוורת, והרעלן נשאר בדבש. כאשר הריכוז מספיק גבוה, אכילת הדבש עלולה לגרום להרעלה חריפה.

בנפאל, "דבש משוגע" מזוהה במיוחד עם הדבורה ההימלאית הענקית, Apis laboriosa, שחיה באזורים הרריים ומקימה כוורות על מצוקים גבוהים. הדבורים ניזונות בין היתר מפרחי רודודנדרון הגדלים בהרי ההימלאיה. מינים מסוימים של הצמח מייצרים גריאנוטוקסינים, ולכן הדבש שנוצר מהם עלול להכיל את החומרים האלה בריכוז משמעותי.

הרעלות מסוג זה מתועדות במיוחד בנפאל ובטורקיה, אם כי דבש המכיל גריאנוטוקסינים נמצא גם באזורים נוספים בעולם.

תסמינים כמו עילפון, סחרחורת קשה, דופק איטי מאוד, חולשה קיצונית, כאבים בחזה, קוצר נשימה או בלבול מחייבים פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי. בבית החולים הטיפול מבוסס בדרך כלל על ניטור לבבי, מתן נוזלים ובמקרים של דופק איטי ולחץ דם נמוך משמעותי גם תרופה בשם אטרופין. במקרים חמורים במיוחד עשוי להידרש טיפול נוסף, ואף קוצב זמני כאשר מתפתח חסם הולכה מלא. הגריאנוטוקסינים נקשרים לתעלות נתרן בתאי הגוף, ומשבשים את האופן שבו תאי עצב ושריר מעבירים אותות חשמליים. 

התוצאה יכולה להשפיע על מערכת העצבים האוטונומית ובעיקר על הלב וכלי הדם. שני הסימנים האופייניים ביותר להרעלת "דבש משוגע" הם: האטה בקצב הלב וירידה בלחץ הדם. במקרים חמורים יותר תועדו גם הפרעות קצב, חסמי הולכה בלב ועילפון. במקרים שתועדו בנפאל, אנשים שאכלו כמות קטנה מהדבש של כ-10 עד 20 מ"ל (כפית-שתיים) הגיעו לבית החולים עם בחילות, סחרחורת, הקאות, לחץ דם נמוך ודופק איטי. 

ריכוז הגריאנוטוקסינים יכול להשתנות מאוד בין אזורי גידול, עונות, פרחים וכוורות שונות, ולכן שתי צנצנות שנראות כמעט זהות עלולות להכיל כמויות שונות לחלוטין של הרעלן. הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) קבעה לאחר הערכת סיכונים, כי חשיפה לגריאנוטוקסינים בדבש הזה מעוררת חשש להרעלה חריפה. במקרים שדווחו בבני אדם, הרעלה הופיעה לאחר כמויות שנעו מכ-5 גרם ועד 150 גרם, בהתאם לריכוז הרעלנים בדבש.

הדבורה מהרי ההימלאיה שמייצרת את הדבש

למעשה, כל אדם יכול לסבול מהרעלה, גם אם הוא בריא לחלוטין. מקרה שפורסם ב־2026 תיאר גבר בן 62 ללא היסטוריה של מחלת לב שפיתח בתוך כחצי שעה מאכילת כף "דבש משוגע" לחץ דם של 70/40, דופק איטי ושינויים משמעותיים באק"ג. אנשים עם מחלות לב, לחץ דם נמוך, הפרעות קצב או מי שנוטלים תרופות המשפיעות על קצב הלב או לחץ הדם, צריכים להימנע לחלוטין מהדבש הזה, משום שהרעלן פועל בדיוק על המערכות האלה.

ברוב המקרים המתועדים המטופלים מחלימים בתוך שעות עד יום או יומיים, במיוחד כאשר הם מקבלים טיפול מתאים. מקרי מוות מודרניים נדירים מאוד, אבל הספרות הרפואית מדגישה שהפרעות קצב הקשורות להרעלה, עלולות להיות מסכנות חיים.