האם מותר לאכול בסוכה בשמיני עצרת, ואיך אפשר לבטל גזירות ביום הושענא רבה?

2 הלכות ביום

2 הלכות ביום מתוך "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

האם יכול לאכול בסוכה בשמיני עצרת?

אף על פי שגמר לאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו, אבל יכול להוציא ממנה את הכלים מזמן המנחה והלאה. בני ארץ ישראל אינם רשאים לאכול בשמיני עצרת בסוכה, כדי שלא יהיה נראה כמוסיף על המצוה, ולכן אם אין לו מקום ראוי לסעוד בו ביום טוב אלא בסוכה, יפחות בסכך ארבעה טפחים על ארבעה טפחים לפוסלה, כדי שיהיה היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה.

מדוע יש מצוה לשמוח בשמחת תורה?

כתב הרמב"ם: השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה עליהן, עבודה גדולה היא להקדוש ברוך הוא. ומעבודת השם היא, ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' בשמחה של מצוה, ולכן מצוה רבה לשמוח בשמחת התורה בטיפוח וריקוד ובשירות ובתשבחות, אבל אסור להשמיע כלי שיר ביום טוב. ואסור לטפח ולרקד ביום טוב של סוכות, כמו בכל יו"ט, זולת בשמחת תורה בלבד שהתירו לכבוד התורה.

הציטוט היומי

"בליל הושענא רבה נידונים שוב כל הנבראים ונמסרים הפתקים שלהם.

ועיקר הדין שנידון העולם והאדם עתה בליל הושענא רבה, הוא להימסר הפתקים שכבר נחתמו ביום הכיפורים. לטוב או להיפך חלילה". 

(האר"י הקדוש)

הסבר הציטוט

ביום הכיפורים נחתמים הפתקים, כלומר נחתם גזר הדין הסופי של האדם לשנה הקרובה, לטוב או לרע, אבל בליל הושענא רבה מתבצע המשלוח של הפתקים הללו, ומשמעות הדבר היא שמדובר בשלב המעשי שבו נגזר הדין על האדם יוצא לפועל. האר"י מסביר שעיקר הדין בלילה הזה הוא למעשה מסירת גזרי הדין, וזהו רגע מכריע שבו ההכרעות שנקבעו ביום הכיפורים נכנסות לתוקף סופי.

הדבר מדגיש את החשיבות הרבה של ליל הושענא רבה בתהליך התשובה והדין, ומעניק לאדם אפשרות נוספת להרהור ולשיפור לפני שהדין נחתם לחלוטין.

החיזוק היומי

יום הושענא רבה הוא יום החיתום הסופי, כיצד אפשר לבטל גזירות ביום זה? הרב יצחק בצרי במסר קצר וחשוב