פיתוח האישיות
מאמינים שהכל לטובה? יש לזה גם הוכחה
איך אפשר להוכיח שהכל לטובה? האם הבריאה עצמה מעידה על כך ואיך אפשר לגלות זאת בעצמנו על ידי התבוננות בכל מה שסובב אותנו?
- דניאל בלסלמעקב
- י"ג תשרי התשפ"ז||

ניר שואל: "שלום, בזכות היהדות אנחנו יודעים שהכול לטובה, אבל האם ניתן להוכיח זאת גם באופן שכלי?".
שלום ניר, ותודה של שאלתך.
האמונה שהכול לטובה נובעת מתוך הבנה עמוקה, אשר מתבססת על העובדה שהאלוקים חכם ורחום מאיתנו – כי הוא יוצר המציאות כולה. כל חכם צריך לשאול את עצמו: מהו המקור לחוכמתנו, לחוש הצדק שלנו והרחמים שבליבנו? הרי כל מה שאנו יודעים ומבינים הוא כטיפה קטנה מן הים, ואנו עצמנו דומים לעלים שצומחים על עץ גבוה, ויונקים את מימינו מתוך שורשים עמוקים מאוד. מהו שורש המציאות וסיבתה?
סיבת הסיבות ועמוד החוכמות הוא כמובן האלוקים, שהינו אינסופי ונצחי. האינסוף הוא מקור החוכמה של המציאות כולה ("אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" – משלי כ"א, ל'), וגם מקור הרחמים שיש בלבנו ("ונתן לך רחמים ורחמך" – דברים י"ג, י"ח). ה' יתברך נתן לנו מקצת מחוכמתו ומרחמיו כדי שנוכל להשכיל ולהרגיש, כך שלא ייתכן במציאות מישהו חכם ורחום יותר ממנו. על כן נדע שכל מעשיו של הקב"ה חכמים ורחומים מעל ומעבר לכל מה שאנו היינו מסוגלים לחשוב ולשער (רק שכרגע פרטים רבים במציאות נסתרים מאיתנו, ואנו מוגבלים בבינתנו מלראות את כל הטוב האלוקי וסיבותיו). נמצא שהביטחון בה' מגיע מן הידיעה על מציאותו העליונה שלא ייתכן למעלה ממנה.
זו אמנם תשובה מורכבת, אך גם התבוננות פשוטה בעולם מלמדת זאת. לדוגמה, בכוחנו להבחין שהאלוקים נתן לנו שתי עיניים – לראות בתלת-ממד, בצבעים ובגוונים; שתי אוזניים – לשמוע בסטריאו; נתן לנו שמיעה מוזיקלית – ליהנות מנגינה ושיר; הנאה מאכילה וטעמים שונים; חוש הומור – כדי לשמח זה את זה ולגשר על פערים; חדווה מגילוי ויצירה – בצורת אמנות, ציור, שירה, מדע ועוד; טבע בנו הנאה נפשית – ממראות הטבע, מעצים ופרחים, הרים וימים, וברא אינספור בריות מעניינות ומתוחכמות, עולם מופלא של מראות, קולות, טעמים, ריחות ותחושות; האלוקים טבע בליבנו אהבת הורים לילדיהם, אהבת צדק, אהבת אדם ועוד.
הכול ניתן במידות הטובות ביותר: האוויר מצוי יותר ממים, כי נחוץ יותר לחיים, אחריו ריבוי המים במטר מן השמים, אחר כך מזונות לאכילה, אחר כך עצים וחומרים שונים לבנייה, ורק בסוף נמצא אבנים יפות ונדירות בכמותן (מורה נבוכים חלק ג', פרק י"ב).
החיים מלאים במתנות שמעידות על טובו של האלוקים בחוכמה אין קץ. מבחינה מסוימת, הרינו דומים לילד קטן שמקבל מהוריו שפע רב בכל יום, נוחות, אהבה וביטחון, אך מתוך ההרגל מסוגל לבכות בגלל סוכריה שלא קיבל...
ההתבוננות על רוב המציאות מלמדת אותנו שהבורא חכם ורחום, ומכאן שעושה הכול לטובה גם במקרים ובפרטים שסיבותיהם כעת נסתרים מאיתנו.