הספרייה כבר ויתרה עליו: מגזין הוחזר לספריה באיחור של 132 שנה

בתחילת החודש נכנס ג'ון הנסון בן ה-84, לספרייה הציבורית של העיר קונקורד שבניו המפשייר, כשהוא מחזיק בידיו פריט ישן במיוחד. הוא פנה לצוות והבהיר שיש ברשותו משהו שלדעתו הם לא רגילים לקבל בדלפק ההחזרות. הספרנית והארכיונאית ג'ניפר נידהאם חשבה בתחילה שמדובר בספר שנשכח בבית מאז שנות ה-80 או ה-90, אך נדהמה לגלות שהפריט ישן בהרבה. 

מדובר בגיליון מספטמבר 1894 של The Century Illustrated Monthly Magazine, כתב עת אמריקני מאויר שהיה פופולרי מאוד בסוף המאה ה־19. בתוך הכרך עדיין הופיעה תווית של הספרייה הציבורית של קונקורד, ועליה הוראה פשוטה למדי: ניתן להחזיק את המגזין למשך שבוע אחד בלבד.

אותו שבוע, מתברר, התארך ל-132  שנה.  לפי חישובי הספרייה, הגיליון היה באיחור של כ־48,220 ימים. אילו הקנסות הרגילים היו מחושבים לאורך כל התקופה, החשבון התיאורטי היה מגיע לכ־12,055 דולר. למזלו של הנסון, הוא בחר בעיתוי מוצלח במיוחד להחזיר את הפריט ההיסטורי. 

זה היה לאחר שהספרייה בעצמה הכריזה על הקפאת קנסות בגין איחורים למשך שנה, כחלק מניסיון לבדוק כיצד פועלת הספרייה ללא קנסות, ולעודד אנשים להחזיר פריטים שנשארו אצלם (מתי זה יקרה גם בארץ?). הנסון סיפר כי קרא בעיתון המקומי על המבצע והבין שזה כנראה הזמן המתאים לעשות סוף סוף משהו עם הכרך שמלווה אותו כבר עשרות שנים.

אבל מי בכלל שאל אותו, ומה עושים עם זה באיחור של 132 שנה?

הספרייה עצמה הגיבה בהומור. אנשי הצוות אמנם ציפו לכך שתקופת הפטור מקנסות תחזיר אליהם ספרים ישנים, אבל הודו שלא דמיינו שיקבלו בחזרה משהו מסוף המאה ה־19.

כאן הסיפור הופך לתעלומה. הנסון אינו האדם שהשאיל את המגזין בשנת 1894, ולמעשה, הוא נולד כמעט חמישה עשורים לאחר מכן. לדבריו, הוא עצמו אינו יודע כיצד הגיע הכרך לידיו. הוא זוכר שהוא נמצא ברשותו לפחות מאז מעבר דירה בשנת 1966, אבל מקורו המדויק אינו ברור.

אז מיהו האדם ששאל את הגיליון המקורי בשנת 1894, ומדוע הוא מעולם לא חזר לספרייה? נכון לעכשיו, איש אינו יודע. הכרך עצמו שרד באופן מפתיע. כריכתו החומה דהויה ומחוברת בחלקה באמצעות סרט הדבקה, אבל הוא עדיין קריא. ובתוך הדפים חיכתה הפתעה נוספת: הנסון הבחין שחלק מהעמודים נצבעו בעבר בצבעי שעווה, ככל הנראה על ידי ילד.

הספרייה מתכננת לשמור את הגיליון כחלק מהאוסף ההיסטורי שלה, וככל הנראה להציג אותו ב־Concord Room, החדר שבו נשמרים מסמכים וחומרים הקשורים להיסטוריה המקומית של העיר.