רגע, מה זה הושענות? מילון סוכות בגובה העיניים

“צריך לסדר את ההדסים לפני ההושענות”, מישהו מכריז, ואתם כמעט שואלים מה בדיוק לא מסודר בהדסים - ובעיקר, מהן הושענות. אם נדמה לכם שלחג הסוכות מצורף מילון סודי שלא קיבלתם העתק ממנו, אספנו את כל מה שכדאי לדעת - מן הסוכה ועד שמחת תורה.

1. סוכות, חג האסיף, זמן שמחתנו

לחג שלושה שמות מרכזיים: “סוכות”, על שם הסוכות שבהן הושיב הקב״ה את בני ישראל בצאתם ממצרים; “חג האסיף”, משום שהוא חל בתקופת איסוף התבואה; ו“זמן שמחתנו” מדגיש את מצוות השמחה המיוחדת לימים אלו (ויקרא כ״ג, מ״ב–מ״ג; שמות כ״ג, ט״ז; דברים ט״ז, י״ד–ט״ו).

2. סוכה

המבנה הזמני שבו מקיימים את מצוות הישיבה במשך שבעת ימי הסוכות. בגמרא נחלקו התנאים בפירוש דברי התורה במילים “בסוכות הושבתי את בני ישראל”: רבי אליעזר סבר שהכוונה לענני הכבוד, ואילו רבי עקיבא פירש שהיו אלה סוכות ממש (סוכה י״א ע״ב).

3. דירת עראי ו"תשבו כעין תדורו"

הגמרא מגדירה את הסוכה “דירת עראי”, אך חכמים למדו מן המילה “תשבו” שיש להתנהל בה כפי שגרים בבית: לאכול, לשתות, ללמוד ולשהות בה. במהלך החג, הבית נעשה עראי והסוכה נעשית הדירה המרכזית (סוכה ב׳ ע״א; סוכה כ״ח ע״ב; שולחן ערוך אורח חיים תרל״ט, א׳).

4. דפנות

אלו קירות הסוכה. מבחינה הלכתית אין הכרח בארבע דפנות שלמות: בתנאים מסוימים אפשר להכשיר סוכה בשתי דפנות מלאות ובדופן שלישית חלקית. מאחר שהפרטים מורכבים, כדאי לברר לפני שמתחילים לבנות את הסוכה (סוכה ו׳ ע״ב; שולחן ערוך אורח חיים תר״ל).

5. סכך ו"צילתה מרובה מחמתה"

הסכך הוא גג הסוכה. עליו להיות עשוי מדבר שגידולו מן הארץ, שנתלש ואינו מקבל טומאה. בנוסף, הצל שהוא יוצר צריך להיות מרובה מאור השמש החודר דרכו (משנה סוכה א׳, א׳; א׳, ד׳).

6. "לישב בסוכה" ואכילת קבע

"לישב בסוכה" פירושו לשהות ולדור בה, לא רק לשבת על כיסא. המנהג המקובל הוא לברך בשעת אכילה המחייבת ישיבה בסוכה. אכילת קבע חייבת בסוכה, ואילו אכילת עראי מותרת מעיקר הדין גם מחוץ לה (משנה סוכה ב׳, ד׳; שולחן ערוך אורח חיים תרל״ט).

איזו אכילה חייבת בסוכה, ומה מותר לאכול מחוץ לסוכה? הקליקו כאן לכל הפרטים

7. מצטער פטור מן הסוכה

מי שסובל מצער משמעותי הנובע מן השהייה בסוכה, ושיציאתו ממנה תקל עליו, פטור ממנה באותו מצב. הדין עשוי לחול בגשם, קור, חום או מטרד ממשי אחר (סוכה כ״ו ע״א; שולחן ערוך אורח חיים תר״מ, ד׳).

8. ארבעת המינים

אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות. התורה מצווה לקחתם בסוכות ולשמוח לפני הקב״ה (ויקרא כ״ג, מ׳). המדרש רואה בהם סוגים שונים בעם ישראל, ומלמד שכאשר כולם נקשרים יחד הם משלימים זה את זה. אף אחד אינו מיותר בעם ישראל (ויקרא רבה ל׳, י״ב).

בכל ימי חג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים, מלבד בשבת.

כיצד נוטלים? אחזו את הלולב ביד ימין ואמרו את הברכה "על נטילת לולב". אחזו את האתרוג בצד שמאל ואת הלולב, ההדסים והערבות בצד ימין. ביום הראשון של החג (או בפעם הראשונה שמברכים על הלולב במשך החג) יש לומר את ברכת "שהחיינו". 

בזמן הברכה: יש להחזיק את האתרוג כשהוא הפוך (הפיטם כלפי מטה והעוקץ כלפי מעלה), משום שצריך לברך לפני קיום המצווה (עוד לפני שנוטלים אותו בצורת הקיום שלו). יש נוהגים שלא להחזיק כלל את האתרוג בזמן הברכה אלא להרים אותו רק אחריה.

לאחר הברכה: הופכים את האתרוג כך שיהיה בכיוונו הרגיל (הפיטם כלפי מעלה והעוקץ למטה), מצמידים אותו אל הלולב, ומתחילים במנהג הנענועים 3 פעמים לכל כיוון.

לסדר הנענועים, לחצו כאן.

אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות

הלכות נטילת לולב לאדם שמאלי (איטר יד) משתנות בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים, בעקבות מחלוקת יסודית בשולחן ערוך וברמ"א.

איטר ספרדי מחזיק את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל.

איטר אשכנזי מחזיק את הלולב ביד שמאל ואת האתרוג ביד ימין.

9. אתרוג

הפרי שהתורה מכנה “פרי עץ הדר”, וחז״ל זיהו אותו כאתרוג (סוכה ל״ה ע״א). מחיר גבוה וקופסה מרופדת היטב עדיין אינם תעודת כשרות. לפני הקנייה כדאי להתייעץ ולוודא שהאתרוג כשר.

10. אגד הלולב והנענועים

אל הלולב מצרפים שלושה הדסים ושתי ערבות ואוגדים אותם יחד. במהלך נטילת ארבעת המינים, מוליכים ומביאים אותם לכיוונים שונים (משנה סוכה ג׳, ט׳; סוכה ל״ז ע״ב).

לסדר הנענועים, הקליקו כאן

11. אושפיזין

“אושפיזין” פירושו אורחים בארמית. על פי הזוהר, בכל אחד מימי החג מזמינים לסוכה את אחד משבעת האושפיזין, שבעת הרועים של עם ישראל: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. לצד האורחים הרוחניים, ראוי לזכור גם אורחים ממשיים ולפתוח את הדלת למי שזקוק למקום ליד השולחן (זוהר חלק ג׳, ק״ג ע״ב–ק״ד ע״א).

זכרו לפתוח את הדלת למי שזקוק למקום ליד השולחן

12. הושענות והושענא רבה

בכל אחד מימי המועד אומרים הושענות. בימים שבהם נוטלים את ארבעת המינים, מקיפים עמם את הבימה. בשבת אין מקיפים. בהושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים עם ארבעת המינים, ולאחר מכן חובטים את הערבות. המנהג ממשיך את זכר ההקפות ומצוות הערבה שהתקיימו במקדש (משנה סוכה ד׳, ה׳; סוכה מ״ד ע״א; שולחן ערוך, אורח חיים תרס״ד).

13. ניסוך המים ושמחת בית השואבה

בכל ימי סוכות ניסכו מים על המזבח בבית המקדש. את המים שאבו ממעיין השילוח, וסביב השאיבה נערכה שמחה גדולה. המשנה מעידה: “מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו” (משנה סוכה ד׳, ט׳; ה׳, א׳).

14. חול המועד סוכות

הימים שבין היום הראשון של סוכות (בחו"ל לאחר שני ימי יום טוב) לבין שמיני עצרת. הם אינם ימי חול רגילים, אך גם לא יום טוב מלא: יש בהם קדושת חג, מצוות שמחה והגבלות מסוימות על מלאכה. הלכות חול המועד דורשות לימוד נפרד.

15. שמיני עצרת ושמחת תורה

שמיני עצרת הוא יום טוב בפני עצמו הצמוד לסוכות, כפי שנאמר: “ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם” (ויקרא כ״ג, ל״ו). בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה חלים באותו יום, בעוד בחוץ לארץ שמחת תורה נחגגת ביום טוב השני של שמיני עצרת. בשמחת תורה מסיימים את התורה ומיד מתחילים שוב מבראשית (סוכה נ״ה ע״ב; שולחן ערוך אורח חיים תק"ל).