"זה כמו להחזיק רימון עם נצרה משוחררת"

פעם ביקשתם לחיות?

"זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים". זו אחת הבקשות היותר מצמררות בתפילות הימים הנוראים. תחשבו, זו הבקשה הכי בסיסית – לחיות! 

אם אין מולנו אקדח טעון או מחלה, חלילה, אנחנו לא מבינים תמיד את משמעות המילים העוצמתיות. 

מתוך הקיר באחד מחדרי מחלקת אמ"א של הידברות, מציצות תמונות של תינוקות מחייכים. כשמביטים בהם ויודעים שהם ביקשו חיים וגם קיבלו אותם, אפשר ממש למשש איך לפעמים חיים זה דבר חמקמק כל כך. חוסר תשומת לב רגעי, והחמצנו מישהו. זה פחד. ממש פחד לעסוק בדברים שכל שניה בהם יכולה להיות משמעותית לחיים או למוות. 

"כמו להחזיק רימון עם נצרה משוחררת", מתארת את זה טוב יותר הגב' קלינה שוורץ, העומדת בראש מחלקת אמ"א של ארגון הידברות.

"מחלקת אמ"א (אמא מצילה אותי) של ארגון הידברות עוסקת בסיוע למניעת מקרים כואבים וקשים כאלה", אומרת הגב' קלינה שוורץ, העומדת בראש מחלקת אמ"א של ארגון הידברות. "זוהי עבודה של הצלת חיים ונפש – נפש האישה וחיי העובר. המחלקה מקדשת את החיים. בכל פעם שבה פונה אלינו אישה, או שאנחנו מקבלים דיווח על אישה ששוקלת לוותר על הילד שיוולד לה, אנחנו מרגישים כאילו יש לנו ביד רימון עם נצרה משוחררת. הרבה פעמים אנשים פונים אלינו ממש ברגע האחרון לפני קבלת ההחלטה, וצריך לפעול מהר.

"כשאנחנו יוצרים קשר עם האישה, שנמצאת בדרך כלל במצבים לא פשוטים, זה הרבה יותר מאשר טלפון ממפעל הפיס שמבשר על זכייה כלשהי. אנחנו מציעים לה הרבה יותר, לאין שיעור: גם עולם הזה וגם עולם הבא. גם את החיים של התינוק שלה, וגם את הנפש שלה בעצמה. המטרה שלנו היא למנוע מצבים שבהם אמא מחליטה להפסיק את החיים של התינוק שלה".

כשאנחנו שואלים את קלינה עם אילו בעיות המחלקה מתמודדת, היא מחייכת ועונה: "לא קוראים לזה בעיות, אלא התמודדויות מאתגרות. הקושי העיקרי הוא כשהאישה אינה מוכנה לשתף פעולה לחלוטין, ואין עם מי לדבר. כל המכשולים שאנחנו עלולים להיתקל בהם בדרך מתגמדים לעומת זה, כי אם היא רק תקשיב לרגע, תהיה סייעתא דשמיא גם לה וגם לנו. זו ההזדמנות להציל חיים ונפש עד עולם. מעבר לכך, יש לא מעט הפרעות מכל כיוון, אבל אלה אתגרים עבורנו. אנחנו לא חוששים משום דבר. החשש היחיד שיש לנו הוא חלילה לעשות טעות, שבגללה לא נוכל לפעול נכון למען המטרה".

למרבה ההפתעה, היו דברים שלא היו להם תשובות מוגדרות. למשל לשאלה מה שעות פעילות המחלקה, או אלו סלים מקבלת כל פונה באופן אוטומטי.

"אין אצלנו שעות קבועות של פעילות. הטלפונים של המחלקה זמינים 24 שעות ביממה, תמיד יש מי שיענה, וגם אם לא יכולים לתת מענה מיידי באותו רגע – חוזרים לכל פונה בתוך זמן קצר", היא מסבירה. "כל שעה היא לגיטימית לפניות למחלקה, כי להצלת חיים נענים בכל רגע שבו היא נצרכת, ויפה שעה אחת קודם".

ומה עם הסלים? "בהצלת נפשות אי אפשר לשים סלים ולקבוע כללים ברורים של מה נותנים ומה לא. כל אחת שפונה אלינו – מקבלת בדיוק מה שהיא צריכה, במקום לקבל דברים שהיא אולי אינה צריכה, ושיחסרו לה דברים שהיא צריכה באמת. לכן אנחנו עושים מאמץ אמיתי למצוא פתרון לכל מצב, בהתאמה מדויקת לכל מקרה"

הזכויות של מחלקת אמ"א יכולות להיות גם שלכם! חתמו על שטר השותפות עם הידברות והגאון הרב זמיר כהן שליט"א. לחצו כאן >> או חייגו 073-222-12-12

הצד השני: הסוד שהיא לא ידעה

אם יש מחלקה שזורמים בה סיפורים סוחטי דמעות, זו אמ"א. קשה מאוד לבחור מתוכם סיפור אחד או שניים. אבל בסיפורה של קרן, היה משהו מיוחד. אחר. מיד תבינו למה.

"לפני קרוב לשנה אני ובעלי נישאנו", היא סיפרה בקול דומע. "הכל היה נראה ורוד. במשך שנים חסכנו שנינו כל אגורה שהרווחנו. צברנו שקל לשקל, וכעת ביחד הגענו לסכום נאה למדי שאפשר לנו לפתוח את עסק חיינו. שנינו לא מגיעים ממשפחות משופעות באמצעים. אבי נפטר כשהייתי ילדה קטנה, ומאז שאני זוכרת את עצמי חיינו בצמצום. אם יש כאלה שנולדים עם כפית זהב בפה, אני נולדתי עם כפית חד-פעמית. זה לא שרעבנו ללחם, אבל בגדים חדשים קיבלתי רק בירושה, ולא היו לי אחים ואחיות. תבינו לבד.

"סיפור החיים של בעלי קשה אפילו משלי. מגיל קטן הוא הסתובב בין משפחות אומנה, בתור נער הוא התדרדר לרחוב, כמעט נגרר לחיי פשע, אך ברגע האחרון תפס את עצמו, התגייס לצבא ויצא משם בן אדם. כמה שנים לאחר שחרורו, עמדנו תחת החופה.

"החתונה הזו סימנה מבחינתנו תחילתם של חיים חדשים. שנינו קיבלנו את המשפחה שהייתה חסרה לנו עד כה, ובעיקר, כך קיווינו, זו תהיה התחלה של דרך כלכלית חדשה. דרך של שפע, אושר ועושר.

"מהרגע הראשון היה לנו ברור, שכל עוד העסק לא עומד על הרגליים, אנחנו פשוט מעדיפים שלא יהיו לנו ילדים. שנינו ידענו מה זה לגדול בלי כסף, ולא רצינו להביא ילדים למציאות כזו. אחרי שנים של עבודה מאומצת וחיסכון של שקל לשקל - לפני שנה בדיוק הקמנו את העסק. בחודש הראשון הכל היה חלומי. המכירות היומיות שילשו את התחזיות, והלקוחות זרמו בהמוניהם. כך היה גם בחודש השני. בחודש השלישי הסיפור התחיל טיפה לקרטע, אבל קיווינו שזו רק תקופה חולפת. חודש לאחר מכן כבר סגרנו קופה בסוף היום מבלי שנכנס בה שקל אחד. וזו הייתה רק ההתחלה. התחלתי לראות את החלום הולך ומתרחק.

"בחודש החמישי פרצה המלחמה. בעלי גויס למילואים כבר בצהרי השביעי באוקטובר, העסק נסגר בגלל המצב הביטחוני, וכשכבר היה אפשר לפתוח - לא היה בשביל מי ובשביל מה. מפעל חיינו ירד לטמיון. כל הכסף שחסכנו במשך שנים ארוכות התפוגג ברגע, ואני התמודדתי עם זה לבד. בעלי היה במילואים, ומלבד שיחות טלפון חטופות אחת לשבוע לא דיברנו, וכל שכן שלא התראינו. ובתוך כל זה גיליתי שיש לנו ילד בדרך...

"הרגשתי שאני מתפרקת. לא הבנתי מה עשיתי לא בסדר שכל זה נפל עלי. עד לפני כמה חודשים הייתי מאושרת כל כך, עם משפחה, כסף, עבודה ותמיכה - ועכשיו אני בלי משפחה, בלי עבודה, בלי כסף, בלי תמיכה, ואם זה לא מספיק, עכשיו גם נצטרך להתמודד עם הילד. כשסיימתי לבכות, קיבלתי החלטה. אני אוותר על הילד בשקט, מבלי לספר לאף אחד. לא לאמא שלי, ואפילו לא לבעלי. הם בין כה וכה לא יודעים עדיין כלום, ואם אספר להם, הם אולי ינסו להניא אותי מזה. החלטתי שאני הולכת על זה ויהי מה. 'גם ככה זה עובר קטן שעוד לא התפתח יותר מדי, זה לא שזה איזה משהו חי', תירצתי לעצמי.

"אבל רגע לפני, משהו משך אותי לבית של אמי. הרגליים שלי כאילו הוליכו אותי לשם מעצמן. וכך מצאתי את עצמי בצהרי היום יושבת על הספה לצידה של אמי, מתייפחת בבכי ומגוללת בפניה את כל מה שעבר עלי בחודשים האחרונים. כן, גם על הילד שבדרך ומה שאני מתכננת לעשות.

"אמא שלי, ששתקה כל זמן שדיברתי, לקחה את ידי, הסתכלה לי בעיניים, ובשקט בשקט סיפרה לי סיפור שאותו שמעתי לראשונה בחיי. 'בתור אישה צעירה, בתחילת שנות העשרים לחיי, חשבתי שאני הולכת ללדת תינוק בריא', אמרה. 'בבדיקה הראשונה שעשיתי, הרופא קרא לי לחדר ובפנים נטולות הבעה הודיע שהבדיקות יצאו די ברורות: העובר נראה כמו מי שיש לו תסמונת כלשהי. הרגשתי שהשמיים נופלים עלי. התפרקתי בבכי ובמשך שלושה ימים לא אכלתי, לא שתיתי ולא ישנתי. כשנרגעתי, קיבלתי החלטה: אני אוותר על העובר. אין סיבה שאגזור חיים שכאלה גם עלי וגם על התינוק. אבל אבא שלך זכרונו לברכה התנגד. במשך מספר ימים הוא ישב ודיבר איתי, הסביר לי על משמעות החיים והשלכות המעשה הזה, הרגיע אותי וניחם אותי עד שהחלטתי להשאיר את התינוק. ומה היה בסוף? לא נולד תינוק. נולדה תינוקת. בריאה ושלמה בגוף ובנפש, תינוקת מתוקה וחייכנית, שגדלה להיות אישה מתוקה וחייכנית. לא סיפרת לך את זה מעולם, אבל זו את. תחשבי שהייתי מוותרת...'.

"הסיפור הזה, שאותו, כאמור, שמעתי לראשונה בחיי, טלטל אותי לחלוטין. הרגשתי פתאום מטופשת כל כך על שחשבתי לעשות דבר שכזה. פתאום, כשהבנתי שאם אמא שלי הייתה מחליטה בטעות... אני לא הייתי פה היום, הבנתי עד כמה עלוב היה התירוץ ש'גם ככה זה עובר קטן שעוד לא התפתח יותר מדי, וזה לא שזה איזה משהו חי'. זה חי. זה מתפתח. הדבר הקטן הזה עוד יגדל להיות בן אדם גדול שיקים משפחה לתפארת, ואת זה אני רציתי למנוע.

"בעלי, שכמובן הגיע מיד לתמוך, שיתף חבר שיעץ לו לפנות להידברות. הגענו למחלקת 'אמ"א', שם הפנו אותנו ליועצת תומכת ומנוסה, שממש ליוותה אותנו יד ביד, בתמיכה כספית ראשונית שסייעה לנו לעמוד שוב על הרגליים, שיחות עם מומחים ואנשי מקצוע, הדרכה מקיפה והמון המון חום ואהבה. ממש עד לרגע הלידה.

"אני יושבת עכשיו בבית עם הבן הקטן שלנו, אחרי הברית. הילד שהפך אותנו למשפחה שחלמתי עליה כל כך, ושהכיר לי את המשפחה השנייה שלי – משפחת הידברות. הפעם לא התקשרתי בשביל לבקש סיוע. התקשרתי בשביל לומר תודה".

הזכויות של מחלקת אמ"א יכולות להיות גם שלכם! חתמו על שטר השותפות עם הידברות והגאון הרב זמיר כהן שליט"א. לחצו כאן >> או חייגו 073-222-12-12

כאילו הציל אולם מלא

"למה זה מרגש אתכן במיוחד?", שאלתי את אלו שמקבלות את השיחות במוקד. 

המקרה הזה הוא רק מקרה אחד מבין אלפי המקרים שבהם טיפלו עד כה במחלקת אמ"א. כשם שאין תווי פניהם דומים אחד למשנהו, כך גם אין מקרה אחד הדומה למשנהו. לעיתים זו מצוקה כלכלית קשה, לפעמים זו דווקא חוות דעת רפואית מדאיגה, ויש גם כאלה שאצלן זה סתם הפחד מהלא-נודע. כל מקרה כזה מטופל בצורה המקצועית ביותר, במנעד רחב מאוד של אפיקי תמיכה.

אבל פה, הן אומרות, פה זה כבר דור שני של תינוק שניצל בגלל רגע אחד של החלטה נכונה. זו הצלה שגררה הצלה, וזה מראה עד כמה רגע שברירי אחד של החלטה בעת קושי, שלא יהיה שם מישהו לסייע, יכול להכריע עולמות. 

יותר מ-18,000 ילדים מתוקים כל כך מסתובבים עכשיו בעולם. אנחנו לא רוצים לומר איפה הם היו אמורים להיות, או יותר נכון לא-להיות, אם לא היו קמים יהודים טובים עם לב רגיש ומצילים אותם.

שמונה עשר אלף ילדים!

אתם מבינים את המספר הזה? קחו אולם גדול, תושיבו בו את הילדים הללו, מלאים בשמחת חיים, עם שאיפות, עם חלומות, עם חיים שלמים לפניהם. תדמיינו עכשיו שהכל מתאדה בהרס נוראי.

זה מה שיכול היה להיות אם מתנדבות מחלקת אמ"א המסורות, לא היו שם בשביל האמהות היקרות שעמדו מול ההתמודדות הקשה בחיים.

והזכויות הללו רשומות על שמכם, כל אותם אלו שנתנו לנו את הכוח והיכולת להיות שם בזמן. 

להציל עוד ילד ועוד אחד, ועוד אחת. ועוד מאה ועוד אלף.

הזכויות של מחלקת אמ"א יכולות להיות גם שלכם! חתמו על שטר השותפות עם הידברות והגאון הרב זמיר כהן שליט"א. לחצו כאן >> או חייגו 073-222-12-12

מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591, kalina@htv.co.il