לפני שנכנס החג: 7 דברים שחשוב לדעת על ראש השנה שחל בשבת

השנה ראש השנה חל בשבת, ומצב כזה יוצר כמה שאלות מעשיות שלא עולות בשנה רגילה - במיוחד סביב המעבר מהיום הראשון (שבת) אל הלילה השני. מתי מותר להתחיל להכין את סעודת הערב? מתי מדליקים נרות? ומה אומרים לפני שמתחילים לחמם את האוכל לסעודה? ריכזנו את עיקרי הדברים, על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כפי שהובאו בספרים "ילקוט יוסף", "חזון עובדיה" ו"יחוה דעת", עם ציון המקומות שבהם יש הנוהגים אחרת.

1. למה לא תוקעים בשופר ביום הראשון?

ביום הראשון של ראש השנה שחל בשבת - לא תוקעים בשופר. הטעם הוא גזירת חז"ל, שמא אדם יטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים, או יוציאו מרשות לרשות, כדי ללכת ללמוד כיצד תוקעים. לכן התקיעה מתקיימת רק ביום השני של החג.

2. תשליך

לפי מנהג בני ספרד - גם כשראש השנה חל בשבת אומרים את סדר התשליך. במקום שאין בו עירוב, יש לומר רק את שלושת הפסוקים ("מי אל כמוך" וכו') ולא להוציא את המחזורים החוצה. ואם יש חשש שיוציאו אותם לרשות הרבים - עדיף לומר את התשליך ביום השני של ראש השנה.

לפי מנהג אשכנז - אומרים את סדר התשליך ביום השני של ראש השנה.

3. סעודה שלישית - לתכנן נכון את התזמון

ראש השנה שחל בשבת מחייב סעודה שלישית, כמו בכל שבת. אך כיוון שבמוצאי שבת חל ליל יום טוב שני של ראש השנה, לכתחילה אין לאכול את הסעודה השלישית בשלוש השעות האחרונות לפני השקיעה, וזאת כדי שלא להגיע שבעים לסעודת ליל יום טוב שני של ראש השנה.

על כן כדאי לאכול את סעודת הבוקר מוקדם יחסית, כדי שאפשר יהיה לאכול סעודה שלישית אחרי חצות היום (בסביבות 12:30), ועדיין להישאר עם תיאבון לסעודת הלילה השנייה של החג. הזמן הנכון לסעודה שלישית הוא לאחר תפילת מנחה.

העצה הטובה היא לפצל את הסעודה השנייה לשני חלקים. שאם רגילים להגיש בסעודה השנייה שתי מנות, יאכלו תחילה מנה אחת בלבד, ויברכו ברכת המזון. אחר כך יקיימו הפסקה של כשעה, ולכל הפחות חצי שעה, וילמדו אז תורה, ויהיה בזה סימן טוב לכל השנה. ואחר ההפסקה ישובו ליטול ידיים בברכה ויברכו 'המוציא' על הלחם, ויאכלו את המנה השנייה וייצאו בזה ידי סעודה שלישית (ע' שו"ע רצא, ג). וכך יוכלו לאכול גם את סעודת ליל שני של ראש השנה לתיאבון.

4. הרגע הקריטי: המעבר מהשבת אל ליל החג השני

השבת קדושה יותר מהחג ולכן אסור להכין דברים ביום השבת עבור החג.

אין לערוך את השולחן ולהתכונן לסעודת החג לפני צאת הכוכבים של מוצאי שבת. (ירושלים - 19:25. תל אביב - 19:27. חיפה - 19:27. באר שבע - 19:25).

כמו כן, אם רוצים לרחוץ את הכלים או לטאטא את הרצפה, צריך לעצור ולבדוק: האם עושים את זה בשביל שיהיה יותר נעים עכשיו, בשבת, או בשביל לכבד את החג שיתחיל בערב? אם זה בשביל החג, צריך להמתין עד שתצא השבת (אחר צאת הכוכבים) כדי לעשות זאת.

לכן ההמלצה המעשית: לבשל את כל מאכלי ליל החג השני כבר ביום שישי, כך שבמוצאי שבת רק יצטרכו לחמם אותם.

מה אומרים לפני שמתחילים? קודם כל, לפני כל הכנה, יש לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". אמירה זו מפרידה בין קדושת השבת לקדושת יום טוב, ורק אחריה מותר להתחיל.

מתי בדיוק מותר להתחיל? צריך להבחין בין שני סוגי פעולות:

סידור השולחן וכדומה (פעולות שאינן מלאכה מן התורה): אם בני הבית מרובים והזמן דחוק, אפשר להתחיל בסידור השולחן כבר לאחר השקיעה.

הדלקת אש וחימום (מלאכה מן התורה, אפילו מאש לאש): אלה אסורים בהחלט עד לאחר צאת השבת הוודאי. אין להקדים אותם בשום אופן.

5. הדלקת נרות של יום טוב שני

הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני תיעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ורק על ידי העברת אש מאש שהייתה דלוקה מלפני שבת (כמו "נר נשמה"). אין להדליק גפרור חדש אלא רק להעביר אש, ואין להדליק את הנרות לפני צאת השבת הוודאי.

אישה הנוהגת להוציא את השבת כזמן רבנו תם - תמתין עם הדלקת הנרות עד לזמן זה (ירושלים - 20:00. תל אביב - 20:02. חיפה - 20:02. באר שבע - 20:01).

6. "ותודיענו" בתפילת ערבית

בתפילת ערבית של הלילה השני (שחל במוצאי שבת), מוסיפים בעמידה את נוסח "ותודיענו" - במקום "אתה חוננתנו" הרגיל של מוצאי שבת. הנוסח מופיע בסידורים.

7. קידוש שהוא גם הבדלה

הקידוש של ליל החג השני הוא גם ההבדלה של מוצאי שבת, ויש לה נוסח מיוחד שמשלב בתוכו את הקידוש עם ההבדלה וכולל בסך הכול 5 ברכות שנאמרות ברצף.

כדי להקל על זכירת הסדר הנכון של הברכות, חז"ל קבעו סימן שהוא ראשי-תיבות של הברכות: "יַקְנֶהַ"ז". ההסבר המלא לראשי התיבות:

י' - יין. הברכה הראשונה שעושים היא ברכת "בורא פרי הגפן" על היין.

ק' - קידוש. לאחר מכן מגיע תורה של ברכת "מקדש ישראל והזמנים" שהוא הקידוש של החג.

נ' - נר. הברכה הבאה היא ברכת "בורא ממאורי האש" שאותה מברכים במוצאי שבת, אבל במקום להביא 'נר הבדלה' קלוע ולקרב את האצבעות, רק מביטים על נרות החג שהודלקו מקודם, מבלי לקרב אותם.

ה' - הבדלה. אמנם זהו מוצאי שבת וצריך לעשות הבדלה, אבל מן השבת לא יוצאים ליום חול אלא ל'יום-טוב' שגם הוא יום קדוש. לכן עושים 'הבדלה' מיוחדת שמדגישה את ההבדל בין הקדושה של שבת לקדושה של החג ומסיימת במילים: "ברוך אתה ה', המבדיל בין קודש לקודש".

ז' - זמן. הברכה האחרונה היא 'ברכת הזמן' הלא היא ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה" שאותה מברכים לכבוד החג.

את ברכת "בורא מיני בשמים" לא מברכים, ואחר כך שותים את כוס הקידוש.

הערה חשובה: הדברים כאן נכתבו על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ונועדו להכרת הנושא בלבד. בכל שאלה מעשית יש לשאול רב מורה הוראה, שכן הפרטים משתנים לפי המנהג, לפי המצב ולפי הזמנים המקומיים.