זינק לעבר רימון כדי להציל את חברו - הרופאים החזירו אותו לחיים שלוש פעמים

יש רגעים שבהם אדם מגלה מי הוא באמת בשבריר שנייה אחד. זה מה שקרה לקייל קרפנטר מארה"ב, כששירת כחייל באפגניסטן בהיותו בן 21. 

קרפנטר שירת כלוחם בפלוגה F של הגדוד השני בחיל הנחתים. יחד עם חברו לנשק ניקולס יופרזיו הוא הוצב בעמדת אבטחה בבסיס סיור קטן בשם Dakota, באזור מרג'ה, שהוקם ימים ספורים קודם לכן כחלק מהמאמץ לפגוע בפעילות הטליבאן ולהגן על האוכלוסייה המקומית. 

באחד הימים פתחו אנשי טליבאן במתקפה על הכוח האמריקאי, עם רימוני יד שהושלכו לעבר הבסיס. אחד מהם נחת בתוך העמדה המוגנת בשקי חול שבה שהו קרפנטר ויופרזיו. במצב כזה, האינסטינקט הטבעי הוא להתרחק. קרפנטר עשה את ההיפך. לא היה לו זמן לחשוב או לתכנן את צעדיו, וכפי שאמר לאחר מכן, לא היה לו זמן אפילו לפחד. בהחלטה של רגע הוא נע לעבר הרימון כדי להגן על חברו. שניות לאחר מכן, הרימון התפוצץ וגופו ספג את עיקר ההדף והרסיסים. הפעולה שלו הצילה את חיי חברו, אך כמעט עלתה לו בחייו שלו. 

שנים לאחר מכן תואר הרגע הזה בטקס בבית הלבן: חיילים אחרים בבסיס ראו את קרפנטר מנסה להתרומם, מזנק לעבר הרימון ואז נעלם בתוך הפיצוץ. כשהגיעו אליו הוא שכב כשפניו כלפי מטה באזור שבו התפוצץ הרימון, הקסדה שלו הייתה מנוקבת, ציודו ניזוק קשות וחלק מאפוד המגן שלו נהרס. הפיצוץ גרם לפגיעות ראש חמורות, לשברים רבים באזור הפנים, לקריסת הריאה הימנית ולפציעות רסיסים בגפיים. חלק ניכר מלסתו היה צריך להיבנות מחדש, והוא איבד את עינו הימנית. הוא סבל גם משברים רבים ברחבי גופו.  

לבו של קרפנטר חדל לפעום שלוש פעמים, אך הצוותים הרפואיים הצליחו להחזיר אותו לחיים. הוא שרד את הפציעה האנושה, אבל הדרך חזרה לחיים הייתה ארוכה. במשך כשנתיים וחצי הוא עבר כ-40 ניתוחים, שנועדו לשחזר את פניו ואת הלסת, וכן לטפל בנזקים שנגרמו לידיו, לרגליו ולשאר גופו. הוא עבר השתלות עור ושחזורים כירורגיים רבים, ושהה תקופות ארוכות בבתי חולים ובשיקום.

בריאיון ל-PBS סיפר קייל כי נאלץ ללמוד מחדש פעולות יומיומיות בסיסיות, ובהן הליכה וצחצוח שיניים. אחד הדברים הקשים ביותר בתקופה ההיא, לדבריו, היה דווקא התלות באחרים: "חייל צעיר שרק זמן קצר קודם לכן נשא נשק באפגניסטן מצא את עצמו זקוק לעזרה כדי לגרוב גרביים ולבצע פעולות אישיות בסיסיות. הנקודה הזאת שינתה את כל המבט שלי על החיים".

קרפנטר המשיך ללמוד, לרוץ ואף השתתף במרתון של חיל הנחתים ובאירועי ספורט מאתגרים. הוא גם הפך למי שמלווה ומעודד פצועי צבא אחרים. ב-19 ביוני 2014 העניק לו נשיא ארה"ב ברק אובמה את מדליית הכבוד, העיטור הצבאי הגבוה ביותר במדינה. בנאומו בטקס אמר אובמה כי קרפנטר אינו מסתיר את צלקותיו, אלא רואה בהן עדות לשירותו.

בהמשך כתב קרפנטר את הספר "You Are Worth It: Building a Life Worth Fighting For", שבו סיפר על המלחמה, הפציעה והשיקום ועל הדרך שבה למד להעריך מחדש את החיים שקיבל בחזרה. הכותרת שבחר לספר מסכמת היטב את סיפורו: החיים שווים את המאבק לחיות אותם בכל הכוח ולהודות עליהם בכל יום ויום.