עד איזה גיל גוף האדם מסוגל לחיות? הממצא החדש והמפתיע

בעבר, השאיפה להאריך את הגיל הממוצע של האדם ליותר מ-100 שנים באמצעות אוכל בריא, נחשבה לרעיון דמיוני. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Aging מנסה לבדוק מה יתרחש אם הרפואה תצליח לנטרל את מרבית תהליכי ההזדקנות. החוקרים ממכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה וממכון המחקר לבינה מלאכותית ברוסיה לא עקבו אחר נבדקים בגיל השלישי ולא בחנו תרופה חדשה, אלא יצרו מודל מתמטי. המודל בחן תרחיש שבו בוטלו כל סימני ההזדקנות ההפיכים.

לדברי החוקרים, שינויים אלה בדנ"א נוצרים בתאי הגוף לאחר הלידה, בעקבות טעויות בהעתקת החומר הגנטי ונזקים מצטברים. לאורך עשרות שנים, ההצטברות פוגעת בתפקוד התאים. תחילה חישבו החוקרים תרחיש תיאורטי שבו קיימות רק סכנות חיצוניות, והגיעו לתוחלת חיים חציונית של 1,759 שנים. אולם עם שילוב הנזק הגנטי המצטבר, המספרים צנחו באופן דרמטי.

מהניתוח עולה הבדל משמעותי בין איברי הגוף. רקמות מסוימות, כדוגמת הכבד, מתחדשות ביעילות ואינן מהוות גורם מגביל. מנגד, תאי המוח ושריר הלב כמעט אינם מתחלקים בבגרות, ולכן היכולת להחליפם מוגבלת. כאשר שילבו החוקרים כמה מערכות חיוניות במודל, התקבלה תוחלת חיים חציונית של כ-156 שנים, עם טווח הערכות שבין 146 ל-194 שנים.

חשוב להבהיר כי מדובר בחציון בלבד, ולא בגיל המרבי. המודל חישב גילים מרביים אפשריים של 210 עד 557 שנים, בהתאם להנחות היסוד. נתונים אלו רחוקים משיא החיים המאומת כיום - 122 שנים. ד"ר ר' אוסוולדו נאוויה, מנהל קליני במרכז לחקר ההזדקנות באוניברסיטת טוליין שלא היה מעורב במחקר, הסביר בראיון ל-Healthline כי ההזדקנות היא תהליך רב-גורמי, וכי תוחלת החיים נקבעת באמצעות כמה מנגנונים ביולוגיים שפועלים זה לצד זה.

החוקרים מדגישים שוב כי המחקר אינו מבטיח שבני האדם יחיו מאות שנים. לדבריהם, הדרך המוכחת לשמירה על חיים בריאים וארוכים נותרה אורח חיים מאוזן, התעמלות סדירה, תזונה נכונה, שינה איכותית ושמירה על קשרים חברתיים.