ככה השם רצה: הזמר שסחף את המדינה חושף את הסוד שמאחורי הלהיט

אם הסתובבתם ברחובות ישראל בשנה האחרונה, אין סיכוי שפספסתם את המשפט הזה. הוא מתנגן במסיבות סיום של גני ילדים, בחתונות חרדיות וחילוניות, בסרטונים של גדולי הסלבס, במוצבים של לוחמים בעזה ובראש טבלאות ההשמעות ברדיו: "ככה השם רצה, יותר טוב לא תמצא".

מאחורי המנון האמונה הזה, שהפך לביטוי שגור בפיו של כל ילד ומבוגר בארץ, עומד סיפור מסע בלתי יאומן של אמונה פשוטה, דמעות ומשברים קשים. ישראל אס (31), נשוי ואב לשלושה מירושלים, לא תכנן להיות כוכב. עד לפני זמן קצר הוא עוד עמד מול כיתה ג' כמורה לחינוך מיוחד, וחיפש את הייעוד שלו בעולם.

ישראל, בוא נחזור קצת אחורה. מאיפה הכל התחיל?

"נולדתי לפני 31 שנה באשדוד, למשפחה חמה של עובדי השם. אנחנו שבעה אחים ואחיות, ואני בדיוק הסנדוויץ' – שלושה מעליי ושלושה מתחתיי. גדלנו בבית שבו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה ה'סמל' והקמע של הבית.

"השם המקורי של המשפחה שלי הוא אליאס, אנחנו מעדת הקוצ'ינים – יהודי הודו. גדלתי בבית כנסת משפחתי באשדוד שדוד שלי הקים. זה התחיל כמשהו עדתי אבל מהר מאוד הפך לבית כנסת בנוסח ירושלמי לכל דבר, שמגיעים אליו מהמגוון הישראלי: מרוקאים, פרסים, גרוזינים ואלג'יראים. האווירה הזו של אחדות ונוסח ירושלמי היא פסקול הילדות שלי.

"הדבר הכי חזק שספגתי בבית היה תודעת השליחות שירשתי מאבא שלי. אבא תמיד היה איש של 'זיכוי הרבים'. הוא לא שמר את היהדות רק לעצמו; הוא היה פוגש אנשים חילונים, מזמין אותם לסמינרים של 'הידברות', לשבתות, לבתי מלון. כילד, כשראיתי איך אבא מחזיר עוד בן ועוד בת לאבא שבשמיים, הרגשתי קנאת סופרים עצומה. רציתי גם, אבל לא ידעתי איך עושים את זה".

אישה בונה

"אחרי התיכון רציתי לתפוס כיוון רוחני חזק ויציב, ועליתי לירושלים ללמוד בישיבת 'אור החיים'. שם למדתי, נבניתי, וברוך השם בגיל 20 התחתנתי. אחרי החתונה התחיל החיפוש הפרקטי של הפרנסה. חשבתי מה יהיה הכי נכון עבורי ללמוד, והחלטתי ללכת על חינוך מיוחד. למדתי במכללה בירושלים והתחלתי לעבוד כמורה ומחנך בכיתות ג' וד' בבית ספר 'פסגת דוד' בפסגת זאב.

"אהבתי את הילדים בבית הספר. אשתי ניסתה גם היא לעבוד ולמצוא את עצמה בתחומים שונים, אבל עמוק בפנים הרגשתי שאני עוד לא במקום שלי. הרגשתי שיש לי שליחות בעולם, שאני מנסה לפתוח עסק אחד ולא הולך, מנסה עסק שני ולא הולך. כל הזמן חיפשתי וחיפשתי. היום אני מבין שכל עוד חושבים על 'איך אני מצליח' – לא מוצאים את הדרך. ברגע שאתה מסתכל על האחר ושואל 'איך אני משמח אותו' – הקדוש ברוך הוא פותח לך את השער".

מתי הגיעה הנקודה שהביאה את השינוי?

"בשביעי באוקטובר, כשפרצה המלחמה. הלימודים בבית הספר הופסקו אז בבת אחת, ומצאתי את עצמי יושב בבית. פתאום, בתוך כל הכאב והחדשות הקשות, הבנתי דבר יסודי: כל השנים שבהן חיפשתי את עצמי, חשבתי רק על עצמי – 'איך אני אצליח, איך אני אבנה קריירה'. אבל כשהתחילה המלחמה, הפסקתי לחשוב על עצמי והתחלתי לחשוב על אחרים.

"התחלתי ללכת לשמח מפונים, חולים בבתי חולים, חיילים בשטחי כינוס, משפחות שכולות. הגעתי לכל גווני הקשת. בשנה שעברה בתקופת הסליחות לא היה לילה שלא הייתי בעיר אחרת, משמח וסליחות באווירה מרוממת. שם, על הבמות המאולתרות מול החיילים והפצועים, פתאום קלטתי: זו השליחות שלי. המוזיקה היא הכלי שלי לשמח את עם ישראל ולזכות את הרבים".

אבל לעבור מלשמח חיילים לזמר מקצועי זה צעד משמעותי. איך עושים את זה בלי קשרים בתעשייה?

"זה סיפור מטורף של השגחה פרטית. ארבע שנים אחורה, הייתי בחנוכת בית קטנה אצל חבר, והגעתי רק כדי להשלים מניין. שרתי שם קצת, והיה שם קלידן אחד ששמע אותי. הוא התלהב ברמות, ואחרי האירוע הוא פשוט חיפש אותי בכל השכונה במשך שבועות.

"יום שישי אחד הוא תופס אותי ברחוב ואומר לי: 'אתה חייב לעשות עם הקול שלך משהו'. הוא היה מגיע אליי הביתה עם קלידים, בלי לבקש שקל, ומלמד אותי סולמות, מקצבים, איך לשיר נכון. הייתי פותח לו את הדלת מבושה, והוא היה ממש מכריח אותי ללמוד. בזכותו הבנתי בכלל איך מוזיקה עובדת. אבל למרות שהתחלנו עם זה, עדיין פחדתי. ראיתי את השוק – יש מיליון זמרים, עשרות שירים שיוצאים כל יום. מי מכיר אותי? אין לי קשרים, אין לי מנהלים, אין לי חברים בתחום.

"אשתי, שאין נשים כאלה בעולם, אמרה לי: 'לך תגשים את עצמך. הפרנסה, הבית והילדים – עליי'. לקחנו הלוואה ענקית של 150 אלף שקל, הוצאתי שלושה שירים ראשונים, עשיתי קליפים, טיקטוקים – וכלום. השירים לא תפסו. נשארתי עם ההלוואה ועם הלב השבור".

נהי בכי תמרורים

"הלכתי, כמעט חסר אונים, לקבר שמעון הצדיק בירושלים. הייתי יושב שם לילות שלמים, בוכה לריבונו של עולם: 'אין לי קשרים, אין לי כלום, רק אותך. אם אתה רוצה שאני אהיה שליח שלך לשמח את עם ישראל – תן לי סימן'.

"באותה תקופה גם הלכתי לקבל ברכה מהצדיק רבי דוד אבוחצירא בנהריה. אמרתי לו: 'הרב, אנחנו מחפשים פרנסה, אשתי רוצה שאעסוק במוזיקה, מה הרב אומר?'. הרב הסתכל עליי ואמר לי: 'איך קוראים לך?', עניתי: 'ישראל אליאס', ואז הרב אמר: 'במוזיקה תשנה את השם שלך כך שיקראו לך ישראל אס'. שאלתי אותו 'מה זה אס'?, והוא ענה: 'ראשי תיבות של אמונה וסבלנות. בשביל להצליח במוזיקה צריך אמונה וסבלנות ללא סוף. תשים את זה נר לרגליך ותגיע הכי רחוק'".

נראה שברכתו של הרב השפיעה. כיצד נולד השיר "ככה השם רצה"?

"עבדתי על שיר אחר לגמרי עם המפיק אבי גואל והמעבד נתן טוב. השיר הזה, שנקרא 'התהפך לטובה', היה אמור לצאת בפורים, אך דחו אותו לל"ג בעומר. ואז הגיעה הילולת רבי שמעון, והיו עיכובים מטורפים והוא שוב נדחה. הייתי מרוסק. הרגשתי שבורא עולם סוגר לי את הדלתות. הלכתי שוב למערת שמעון הצדיק בירושלים עם החבר והאומן אורן לוי, מיוצרי השיר 'תמיד אוהב אותי' של אלייצור. ישבתי במערה ובכיתי בכי תמרורים. תוך כדי הבכי, אורן ניסה להרגיע אותי, ואני אומר לו מתוך הדמעות: 'ככה השם רצה'. אורן שמע, ומיד אמר: 'ככה השם רצה – יותר טוב לא תמצא'. כמה שניות אחרי זה ירדו לי המילים: 'כי אין לחץ ואין דאגה, הקדוש ברוך הוא מנהל את ההצגה'. ידענו שיש לנו משהו טוב ביד.

שבוע לאחר מכן היינו בהכנסת ספר תורה אצל רב מוכר, והוא שאל אותי: 'נו ישראל, יש שיר חדש?'. אורן אמר לו: 'כן, יש לישראל משהו קטן'. שרתי לו ליד כולם את המשפט הזה – 'ככה השם רצה' – והוא חייך אליי ואמר לי: 'מפה אתה הולך להוציא את השיר הזה לכל העולם'".

אני מאמין בניסים

"כאן, בנקודה הזו, התחילה דרמה מטורפת. המפיק דולי, מהצמד דולי ופן, שמע את הפזמון והתלהב בטירוף. הוא התקשר אליי כשהייתי בנופש בצפון, ואמר לי: 'תגיע דחוף לראשון לציון, אנחנו רוצים לעשות מזה דואט ענק של עומר אדם וששון שאולוב'.

"עזבתי את הנופש, טסתי לאולפן. כתבנו בתים, והייתי בטוח שזהו, שהחלום שלי התגשם, ועומר אדם הולך לשיר את השיר שלי. אבל ככל שהזמן עבר, העניינים הסתבכו מבחינה בירוקרטית ומנהלתית. דברים נתקעו, והבנתי שאם אני מחכה – השיר הזה הולך לאיבוד ולא יצא לעולם. בשלב הזה קיבלתי החלטה מטורפת: להוציא את השיר לבד. בלי כוכבי ענק, בלי משרדי יחסי ציבור נוצצים. פשוט אני והגיטרה.

"לפני שהוצאתי אותו הלכתי לקבר דוד המלך ולקבר שמעון הצדיק. התחלתי לקרוא ספרי תהילים. קראתי לפחות 500 ספרי תהילים שלמים על השיר הזה. בשמחת תורה, כשהחזקתי את ספר התורה בריקודים, דמעתי ואמרתי: 'ריבונו של עולם, השיר הזה יוצא לבד. אם אתה רוצה שאני אהיה זמר – תעשה שהשיר הזה יגיע לכל יהודי בעולם. אם לא – תעצור את זה פה.

"שבוע לאחר מכן – התפרצות הר געש. עדן בן זקן שרה את זה מול אלפים במנורה, ליאור נרקיס, ששון שאולוב, ועוד רבים וטובים. השיר הגיע לעשרות מיליוני צפיות, הפך לרמיקסים בכל מועדון וכל חתונה. ראיתי מול העיניים את יד ה'. ראיתי שכשעושים משהו בתמימות ובאמונה – הקדוש ברוך הוא עושה ניסים".

לעולם לא תצעדי לבד

לאחרונה הוצאת שיר שנקרא 'מתוך הדמעות הוא קורא לך', יחד עם אלייצור. גם מאחוריו עומד סיפור אישי?

"השיר הזה נולד ממש מתוך הלב והדמעות של המשפחה שלי. יש לי אחות, בחורה מדהימה כבת 25, שעברה דרך ארוכה וקשה בחיפוש אחר השידוך שלה. ראיתי אותה מתפרקת בכל מכתב הזמנה לחתונה שהגיעה מחברה, ראיתי את האכזבות, את התפילות.

יום אחד ישבתי באולפן עם היוצרים מוטי סימון ותורג'י. רציתי לכתוב משהו שינחם אותה. כתבתי את המילים מתוך המחשבות שלה: 'אבא, אני יודעת שאתה מקשיב כשאני עם עצמי לבד'. ואז בפזמון ניסיתי לחזק אותה – מתוך הדמעות הוא קורא לך, בסוף זה יגיע.

לא תכננתי להוציא את השיר הזה. הקלטתי סקיצה פשוטה באורגן, ושלחתי לה בוואטסאפ המשפחתי כדי לעודד אותה. כולן בכו בבית. כמה שבועות לאחר מכן נסעתי באוטו עם אלייצור לבר מצווה של צאצא של רבי נחמן. השמעתי לו את הסקיצה. אלייצור עצר את האוטו בצד, הסתכל עליי עם דמעות בעיניים ואמר לי: 'ישראל, אחותי עוברת בדיוק אותו דבר. השיר הזה הוא קודש קודשים, אני חייב לשיר איתך את השיר הזה'. תוך יומיים נכנסנו לאולפן, עקפנו את כל הבירוקרטיות של המנהלים והחברות, אופק המנהל שלי נתן את הנשמה כדי שזה יצא כמה שיותר מהר, והוצאנו את השיר בתמימות.

"התגובות לשיר הזה מרסקות את הלב. יש ביוטיוב כמעט 1,000 תגובות, נשים ורווקות שכותבות בדמעות איך השיר הזה הציל אותן מייאוש. בחורה אחת כתבה שם: 'בזכות השיר הזה קיבלתי על עצמי להיגמל מסמים'. ממש דברים שמעל הטבע. כשאני רואה את זה, אני מבין מה הסוד: איפה שיש תמימות, איפה שאין נגיעות אישיות ומשחקי כבוד – שם שוררת השכינה. ככה השם רוצה".