אשליית ההרזיה: למה זריקות הפלא מפחיתות פעילות גופנית?

משהו דרמטי מתרחש בשוק הדיאטות והבריאות הגלובלי. תרופות ההרזיה החדשות ממשפחת ה-GLP-1 פתחו עידן חדש במלחמה בהשמנת היתר. הן מדכאות את מנגנוני הרעב במוח, מובילות לירידה מרשימה במשקל, ואף מציגות יתרונות נלווים בהפחתת דלקתיות ושמירה על מערכות הלב והכליות. אלא שלצד החגיגה התקשורתית, הקהילה המדעית מתחילה לסמן קווים אדומים ברורים.

אם ציפיתם כי לאור המשקל שפחת יהיה קל יותר לבצע פעילות גופנית, המציאות בשטח מציגה תמונה הפוכה לחלוטין. מחקר אמריקאי חדש, שנתוניו הוצגו בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה, מספק תמרור אזהרה בוהק לכל מי שמסתמך על הזריקות בלבד.

עד כה, מרבית המחקרים בתחום התבססו על שאלונים ודיווחים עצמיים של מטופלים, כלי שידוע כבעל נטייה להטיות ולהגזמות. במחקר הנוכחי, שבוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי HSHS St. John's באילינוי, עקבו החוקרים אחר נתוני אמת אובייקטיביים. הם חיברו בין תיקים רפואיים של מאות משתתפים לבין המדדים המדויקים שהוקלטו בשעוני הכושר הדיגיטליים שלהם.

הניתוח התמקד ב-753 מבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, שהחלו טיפול בתרופות GLP-1 וענדו את המכשירים באופן רציף. הממצאים היו חד-משמעיים: לאחר תחילת הנטילה של התרופה, נרשמה צלילה חדה בכל מדדי התנועה: ממוצע הצעדים היומי של המשתתפים צנח מ-5,047 צעדים ביום לפני הטיפול ל-4,487 צעדים בלבד לאחריו. במקביל, הזמן שהוקדש לפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה הצטמצם מ-28 דקות ביום ל-22 דקות בלבד. הפחתת הפעילות הבולטת ביותר נרשמה בקרב גברים ובקרב מטופלים שסבלו מכאבי מפרקים ושרירים.

החוקרים הבהירו כי "הגיעה העת לשנות תפיסה". לטענתם, רופאים המנפיקים מרשם לזריקות הרזיה אינם יכולים להסתפק בהמלצה על "אורח חיים בריא", שכן הפעילות הגופנית חייבת להפוך לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול הרפואי ולכלול שני סוגי אימונים: אימוני כוח לשימור מסת השריר, לצד לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתמשכת (כמו הליכה מהירה, שחייה או רכיבה) לחיזוק מערכת הלב והריאות. רק כך יהיה ניתן ליהנות באופן מלא מהתועלת של תרופות ההרזיה החדשות.