מה קורה למוח אחרי גיל 50? חוקרים זיהו שלב ביולוגי שלא היה מוכר

האם המוח שלנו נכנס ל"פרק חדש" באמצע החיים? לפי מחקר חדש, שנתמך על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH) בשיתוף עם אוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו והמרכז הגנומי של ניו יורק, התשובה עשויה להיות חיובית: החוקרים מצאו כי בין גילאי 50 ל-75 מתחילים להתרחש במוח שינויים ביולוגיים עמוקים שלא זוהו בעבר, בעיקר באזור ההיפוקמפוס, האזור האחראי על הזיכרון, הלמידה וההתמצאות במרחב.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המוח אינו מבודד ממערכת החיסון. הוא מכיל תאי חיסון ייחודיים בשם מיקרוגליה, שתפקידם להגן על תאי העצב, לסלק פסולת ולסייע בשמירה על פעילות תקינה של המוח. במחקר החדש גילו החוקרים, כי החל מגיל העמידה מתחילה אוכלוסיית תאים זו להשתנות באופן משמעותי. בהדרגה מופיעים יותר תאי חיסון שמקורם במח העצם, במקום תאי המיקרוגליה הוותיקים שליוו את המוח במשך עשרות שנים. 

השינוי הזה עשוי להשפיע על האופן שבו המוח מגיב לדלקות, לפציעות ולהזדקנות.

למה דווקא ההיפוקמפוס?

החוקרים התמקדו בהיפוקמפוס, משום שהוא אחד האזורים הראשונים שנפגעים במחלות כמו אלצהיימר. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של ניתוח תאים בודדים הם בחנו רקמות מוח של אנשים בריאים בני 20 עד 95, וגילו שהשינויים מתרחשים דווקא באמצע החיים - שם מתחיל 'גל' של ארגון מחדש בתאי החיסון של המוח. 

אחת הנקודות החשובות במחקר היא שהשינויים התגלו גם אצל אנשים שלא סבלו ממחלות נוירולוגיות. כלומר, ככל הנראה מדובר בחלק טבעי של תהליך ההזדקנות ולא בהכרח בסימן מוקדם לאלצהיימר או לדמנציה. עם זאת, החוקרים סבורים שהבנת השלב הזה עשויה להסביר מדוע הסיכון למחלות ניווניות עולה עם הגיל.

לדברי החוקרים, אם השינויים מתחילים כבר באמצע החיים, ייתכן שגם ההתערבות הרפואית צריכה להתחיל מוקדם יותר.

מה אפשר לעשות כדי לשמור על המוח?

למרות שהמחקר התמקד במנגנונים ביולוגיים, מומחים מזכירים כי ישנם הרגלים שדרכם אפשר לשמור על בריאות המוח לאורך זמן: פעילות גופנית סדירה, שינה איכותית, תזונה מאוזנת בסגנון ים-תיכוני, פעילות חברתית, אתגרי חשיבה ולמידה לאורך החיים, ובנוסף איזון לחץ דם, סוכרת וגורמי סיכון אחרים.