התורה שבעל פה: איך עם ישראל הצליח לזכור טקסטים רבים כל כך בעל-פה?

אסתי שואלת: "שלום. שוחחתי על המסורת שלנו עם חברות דתיות, ועלתה בינינו השאלה איך בני ישראל הצליחו להעביר את כל התורה שבעל פה במשך אלף שנה, עד שהיא נכתבה במשנה? כלומר, איך מיליוני אנשים היו יכולים לזכור מאות הלכות בעל פה?".

שלום אסתי, ותודה על שאלתך.

רבים אינם מודעים לעובדה שבעת העתיקה, רוב העמים העבירו טקסטים גדולים ומורכבים בעל-פה, ועשו זאת במשך מאות ואף אלפי שנים. לדוגמה, היוונים העבירו בעל פה את השירה הארוכה של הומרוס במשך מאות שנים עד שהעלו אותה על הכתב (כ-150 אלף מילים). תלמידי בודהה העבירו את דרשותיו בעל-פה משך קרוב ל-500 שנה (כ-10,000 עמודים המכילים כ-3 מיליון מילים - The Pali Canon). ההודים העבירו את ספריהם בעל-פה כאלף שנה עד שהעלו אותם על הכתב (כאלף עמודים שמכילים כ-400 אלף מילים - The Vedas ,The Rigveda), וישנן עוד דוגמאות רבות מכל רחבי העולם.

להבדיל מהם, בעמנו למדו בעל פה את סדרי המשנה והברייתות הרבות בימי בית המקדש השני, עובדה שמוסכמת גם על היסטוריונים. אף לאחר שהמשנה נערכה בידי רבי יהודה הנשיא לאחר החורבן, חלפו כ-350 שנה עד שנערך התלמוד. זאת אומרת ש-37 מסכתות התלמוד נלמדו בעל-פה בידי עשרות אלפי תלמידי חכמים במשך מאות שנים, עד שנערכו בספרים בידי רבינא ורב אשי.

זכירת התורה בעל פה איננה המלצה, אלא חובה, שכן התורה מצווה במפורש כל אב בישראל: "ושיננתם לבניך"! כמו כן, התורה מצווה על כל איש מישראל להגות בעל-פה בכל מאות מצוותיה בכל זמן ביום: "ודיברת בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך" (דברים ו', ז'). עבור מטרה קדושה זו נוסדו תלמודי תורה לילדים לפני אלפי שנים: "מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה, ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש, כבן שבע" (בבא בתרא דף כא ע"א). חז"ל ציוו את התלמידים ללמוד את כל המשניות בעל פה, והזהירו: "השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" (אבות ג', ח'). בזכות זאת, עד היום הזה תלמידי חכמים משננים את המשנה והתלמוד בעל פה.

עם זאת, חשוב להבהיר שהייחודיות של תורת ישראל אינה נמצאת בקריאה ושינון בעל פה של טקסטים רבים, כי אם בתוכן האלוקי שבה. חוכמת התורה מתבטאת בעיון ובעומק שבלימודה, כפי שתיאר דוד המלך לפני יותר מ-3,000 שנה: "ברוך אתה ה', לַמְּדֵ֥נִי חוקיך. בִּשְׂפָתַ֥י סיפרתי כל משפטי פיך... בפיקודיך אָשִׂ֑יחָה, ואביטה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ, בחוקותיך אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע, לא אשכח דְּבָרֶךָ... גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך... דרך פיקודיך הֲבִינֵנִי, ואשיחה בנפלאותיך... לוּלֵי תורתך שעשועי, אז אבדתי בְעׇנְיִֽי, מה אהבתי תורתך, כל היום היא שִׂיחָתִי..." (תהילים פרק קי"ט).