250 מטר מתחת לאדמה: בית החולים הייחודי שמטפל בחולי אסתמה בתוך מכרה מלח

עמוק מתחת לרחובות ירוואן, בירת ארמניה, מסתתר אחד המוסדות הרפואיים יוצאי הדופן בעולם. במקום הזה לא מטפלים בחולים רגילים אלא בחולי אסתמה, והקירות של המקום הזה הם לא כמו קירות של בית חולים רגיל. למעשה מדובר במכרה מלח פעיל שנמצא כ-250 מטרים מתחת לפני הקרקע. שם, המטופלים מבלים כשש שעות בתוך חללים עצומים שחצובים בתוך המלח הטבעי - דבר שככל הנראה גורם לריפוי מלא מהמחלה לבסוף הודות לאוויר הייחודי שבמקום. 

המסע אל המרפאה אינו דומה לשום דבר אחר שאנחנו מכירים: המטופלים נכנסים למעלית תעשייתית ישנה שיורדת מאות מטרים אל תוך האדמה ובתחתית מחכה להם מבוך של מסדרונות ואולמות עצומים, שנחצבו בתוך סלעי מלח ענקיים. 

מאחורי וילונות פשוטים ניצבות מיטות שבהן חלק מהמטופלים נחים. אחרים מטיילים במסדרונות, מתרגלים נשימות, משחקים ביליארד או פשוט יושבים בשקט מוחלט - מצרך נדיר בעולם המודרני.

איך הכול התחיל?

המרפאה נפתחה בשנת 1987, לאחר שרופאים בברית המועצות הבחינו בתופעה מסקרנת: כורי מלח, שבילו את רוב חייהם מתחת לאדמה, סבלו פחות ממחלות נשימה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים החלו לבדוק את תנאי המכרה, וגילו סביבת חיים יוצאת דופן:

• אוויר רווי בחלקיקי מלח טבעיים.
• טמפרטורה קבועה של כ־19 מעלות לאורך כל השנה.
• היעדר כמעט מוחלט של אבק, אלרגנים, זיהום אוויר, רעש וקרינה.

בעקבות הממצאים הוקמו בכמה מדינות בגוש הסובייטי מרפאות תת-קרקעיות המבוססות על טיפול המכונה ספלאותרפיה (Speleotherapy). לדברי הרופאים, הטיפול אורך שלושה שבועות, כשהשבוע הראשון נועד למעשה לאפשר לגוף להסתגל לתנאי המכרה. רק לאחר מכן מתחילים להרגיש בהדרגה את השיפור.

במקום מטפלים בעיקר באנשים הסובלים מ:

• אסתמה.
• ברונכיטיס כרונית.
• אלרגיות.
• דלקות כרוניות של הסינוסים.
• מחלות עור מסוימות.

"זה הדבר היחיד שעזר לי"

מיקאייל טורוסיאן, אחד המטופלים הסובל מאסתמה, ניסה עשרות טיפולים עד שהגיע למכרה. "כשהציעו לי להגיע לכאן חשבתי שזה נשמע כמו שטות גמורה," הוא משחזר. "אבל אחרי שניסיתי, השתכנעתי לחלוטין. המקום הזה הציל אותי".

גם מטופלים אחרים חוזרים שוב ושוב במשך שנים, למרות שהטיפול כבר אינו מסובסד. בשיא פעילותה אירחה המרפאה עשרות מטופלים בו-זמנית, ואלפי אנשים הגיעו אליה מדי שנה. רבים מהם קיבלו את הטיפול ללא תשלום במסגרת מערכת הבריאות הארמנית, אך כיום התמונה שונה לחלוטין. לדברי הצוות, במקום שבו שהו בעבר כ־60 מטופלים בכל מחזור טיפול, נמצאים כיום חמישה אנשים בלבד. בשנת 2019 החליטה ממשלת ארמניה להפסיק את המימון הציבורי למרפאה, ומאז נאלצים המטופלים לשלם מכיסם עבור כל טיפול.