"החוקר כמעט נפל מהכיסא. זו הייתה בדיוק ההשלמה החסרה של החיבור העתיק"

אם חשבנו שנושאי הכלכלה והמסחר החלו להעסיק אותנו בעיקר בדורות האחרונים, מסתבר שגם אבות אבותינו עסקו בהם, ואף היו סביבם לא מעט דיונים הלכתיים. לעובדה הזו נחשף חנן בניהו, מנהל מכון "יד הרב ניסים", כאשר חשף לאחרונה את ספר המקח והממכר של רב האי גאון.

"זוהי יצירת מופת של ממש שיצאה בימי הביניים", הוא פותח. "נראה שבאותם ימים ספר זה הוגדר כספר יסוד, והרמב"ם בכבודו ובעצמו נשען עליו. עם השנים, מסיבות שונות, הספר נעלם. התרגום שנותר ממנו הוא בערך עשירית מהספר, וגם הוא הלך לאיבוד".

לדברי בניהו, כל מי שניסה לחקור את הספר בעבר התקשה לאתר עליו מידע, אך לאחרונה קרה הפלא: הספר הנדיר יצא לאור מחדש, באופן מושלם, ואפילו בתוספת של הקדמה נפלאה שנכתבה על ידי המחבר. 

אוצרות בלומים

מאחורי איתור הספר מסתתר מסע מעין בלשי. "מדובר בעבודה של הרבה מאוד חוקרים", מסביר בניהו. "הם צירפו קטעי גניזה קטע לקטע, וכך הצליחו להרכיב את הספר מחדש. אלו ממצאים שאותרו בתוך עשרות ומאות אלפי קטעי גניזה שכלל לא היו קשורים זה לזה. לאחר מכן נדרש תרגום מדויק לעברית, שכן המקור נכתב בערבית-יהודית".

אין ספק שמדובר בהישג היסטורי והלכתי, אך כאשר משוחחים על כך עם בניהו, הוא מפתיע ואומר שזה לא החיבור היחיד שנחשף על ידי המכון. "אנו עוסקים בחשיפת ספרים עתיקים כבר עשרות שנים", הוא מבהיר. "זוהי המומחיות שלנו: איתור, פענוח וחשיפה של כתבי יד עתיקים".

מכון "יד הרב ניסים" בירושלים מנוהל כיום על ידי הרב ד"ר יצחק בן דוד, ולצידו חנן בניהו, בנו של פרופ' מאיר בניהו ז"ל, שהקים את מכון המחקר והיה מגדולי חוקרי כתבי היד. פרופ' בניהו עמד בקשר רצוף עם אספנים וסוחרי עתיקות ברחבי העולם. "אבא הסתובב בכל אירופה, הבלקן והמזרח כדי לאתר ספרים עתיקים וכתבי יד שהשתמרו אצל משפחות", מספר בנו.

ניסים זצוק"ל" data-sid="422202" data-name="php3I12YO" draggable="true" width="342" height="523" style="width: 342px; max-width: 100%; height: 523px;">הרב יצחק ניסים זצוק"ל

"פרופ' בניהו צבר במשך השנים ספרייה עשירה ביותר של כתבי יד ודפוסים ראשונים, לצד ספרים שלא הודפסו במשך מאות שנים", מוסיף הרב בן דוד. "זהו המאגר הבסיסי שאיתו אנו עובדים. מסביב לאוצר הזה התכנסו חוקרים בתחומים שונים, שאנו מסייעים להם להוציא את הספרים העתיקים במהדורות מוערות ועכשוויות".

איפה נמצאים כיום כל האוצרות הללו?

"חלק מהכתבים הועברו לספריות ציבוריות, בעיקר לספרייה הלאומית", מציין בניהו. "אך מכיוון שהם היו אצלנו במשך תקופה ממושכת, אנחנו אלו שחוקרים אותם ומוציאים לפיהם את המהדורות החדשות".

הרב בן דוד מבקש להבהיר נקודה ייחודית: "מכון המחקר שלנו מקובל על כל המעגלים הדתיים והחרדיים, על כל גווניהם. ממילא, כשיש חוקרים המעוניינים שספריהם יגיעו ללומדי בית המדרש ולראשי ישיבות, הם בוחרים להוציא אותם דווקא אצלנו. כך נוצר גשר ייחודי ומכבד בין עולם המחקר האקדמי לעולם התורה: אנו עושים הכל כדי לעמוד בעקרונות התורניים העמוקים, ובמקביל לספק את הסטנדרטים המדעיים והאקדמיים הגבוהים ביותר".

בין ספרד לאשכנז

הפעילות של המכון הינה נרחבת, אך כפי שמציין בניהו, התחום המרכזי והחשוב ביותר הוא הוצאת כתבי יד שלא פורסמו כלל. חלקם כתבי יסוד מתקופת הגאונים, ואף מתקופות הראשונים והאחרונים, בדגש על חכמים ממורשת יהדות ספרד.

למה דווקא ספרד?

"צריכים להבין שעולם חכמי ספרד, בעיקר בטורקיה ובתפוצות, היה מלא ביצירות תורניות, שרק מעטות מהן ידועות כיום. ביניהן יש, כפי שציינתי, את 'ספר המקח והממכר' לרב האי גאון, שהיה ממנהיגי יהדות בבל לפני אלף שנה, והוא כתב לא פחות משישים פרקים על עולם המסחר, העסקים, כללי אתיקה ועוד. מדהים לקרוא את הספר ולראות כמה שהוא רלוונטי כיום".

בניהו מספר על פרויקט ייחודי נוסף: "כבר שנים שאנחנו עובדים על פרויקט 'אוצר הגאונים'. זהו פרויקט של פרופ' ירחמיאל ברודי, שמוציא את כתביהם של הגאונים לפי מסכתות הש"ס כשהוא מלקט כתבי יד, חיבורים של ראשונים ועוד. הוא גם חושף כתבים ראשוניים מלפני למעלה מאלף שנים בנושאי מחשבה, הגות והיבטים למדניים".

אתם רואים הבדל בין הכתבים שנכתבו בארצות אשכנז לבין ארצות המזרח באותן שנים?

"יש נקודה מעניינת שאנו רואים", משיב בן דוד. "אחד מהמאפיינים של עולם התורה האירופאי ב-200-300 השנים האחרונות הוא שכמעט כל הכתיבה ההלכתית מתרכזת בעולמות של 'אורח חיים' ו'יורה דעה'. נושאים כמו דיני ממונות ונושאים כלכלים ועסקיים נחלשו באותן שנים בארצות אשכנז, ואילו בעולם הספרדי רואים אותם בולטים מאוד דווקא בתקופה זו. ואף יותר מזה, רוב התשובות שהרבנים השיבו באותן שנים היו בנושאים עסקיים. זהו אחד הדברים הבולטים שמייחדים את חכמי ספרד".

ואיך אתם מחליטים אלו ספרים לאתר ולחקור?

"אנו מסתכלים תמיד על הציר ההיסטורי של הספר, על המהות שלו, על הנושא בו הוא עוסק ועל התרומה שלו", משיב בניהו. "העבודה שלנו מאוד דינמית. לפעמים, בגלל התחומים הרבים שבהם אנו עוסקים, מובא לידיעתנו נושא של מחקר מסוים בו עוסק חוקר או פרופסור, והוא זה שחושף לפנינו מידע שלא הכרנו ומבקש למצוא אצלנו בית להוציא את החיבור לאור. לפעמים המצב הוא הפוך – אנחנו אלו שיוזמים, שכן ידוע לנו על כתבי יד שאותרו, ואנחנו מחליטים לגבש צוות שיחקור אותם ויאתר כתבים נוספים שישלימו אותם".

חנן בניהו

גילויים והפתעות

"בעולם מחקר כתבי היד והקטלוג מתרחשים לא פעם גילויים שנראים כמעט דמיוניים", מפתיע בניהו. "אחד המקרים המרתקים היה עם חיבור דרושים על התורה של רבי אברהם לניאדו, מתלמידיו של מרן רבי יוסף קארו. במשך שנים לא ידעו מי מחבר הספר. רק דרך עבודת בלשות –של ניתוח סגנון הכתיבה, עולמו התרבותי והדרך שבה הוא מזכיר את רבותיו – הצלחנו לפענח את זהותו. אבל היופי הבלתי נתפס היה שהספר הזה היה חצוי. החצי השני שלו שכב בכלל בספריית ה-JTS בניו יורק, כששום גוף לא ידע מי הכותב ולא ידע על קיומו של החלק השני. רק באמצעות צירוף הנתונים, שני כתבי היד התחברו פתאום ליצירה אחת שלמה.

"יש לנו עוד סיפור קונקרטי כזה מחיבור שאנחנו עובדים עליו ממש עכשיו", הוא מוסיף. "מדובר בקטע חשוב מאוד על הרמב"ם מאת רבי חיים מאלי הכהן. גם שם כתב היד היה חסר ואנונימי, ודרך אופן הכתיבה הצלחנו לזהות את מחברו – אבל ההמשך פשוט נעלם. והנה, באופן מקרי לחלוטין, אחד החוקרים שלנו ישב בספרייה הלאומית. לפתע ניגשו אליו מצוות הספרייה ואמרו לו: 'יש לנו איזה כתב יד שאנחנו לא מצליחים לזהות, אתה יכול לעזור לנו?'. כשהוא הסתכל על הכתב, הוא כמעט נפל מהכיסא – זו הייתה בדיוק ההשלמה החסרה של אותו חיבור.

"אלו דברים שקורים בפועל הרבה יותר ממה שמספרים, בפרט כיום כשטכנולוגיית ה-AI נכנסת לתמונה. הבינה המלאכותית אומנם לא 'קוראת' כתב יד אלוגרפי, אבל כשמזינים אותה במאגרים, היא יודעת להצליב סימנים, ניסוחים ודפוסים דומים ולעזור לנו לפענח קטעים נעלמים".

מאיפה אתם אוספים את כל המקורות? הרי הם עשויים להיות פזורים בכל העולם...

"בעבר אכן נדרשנו לעקוב אחרי סוחרים פרטיים ולשבת במשך שנים בספריות שונות. כיום העולם הקטלוגי של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר הפך להיות מאוד מונגש. קל יותר לאתר עבודות שעשו חוקרים בכל העולם, לשלב אותן אלו באלו ולשייך אותן יחד.

"ועדיין, קורה לעיתים קרובות שאנו מופתעים לגלות שחשבנו כל הזמן שאת החיבור המסוים שעליו אנו עובדים חיבר מישהו אחד, ולבסוף מתגלה שחיבר אותו בכלל אדם אחר. או שאנו מגלים קטע גניזה שנראה לנו שמרמז על משהו, ויש לנו אפילו סימנים ברורים לכך, ופתאום מתגלים סימנים אחרים שרומזים שמדובר בכלל במחבר אחר. לפעמים אפילו מתגלה, שהחומרים שתיעדנו עד כה למאה ה-12 משויכים בכלל למאה ה-14. יש הפתעות כל הזמן, והן לא נגמרות".