געגועים לבית המקדש ואמונה בעת משבר: ביאור מזמור מ"ב בתהילים

תקציר הפרק

געגועיו של המשורר לבית ה': המשורר מתאר את געגועיו לבית ה': "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים". בשלב הזה של המזמור עוד לא ברור מדוע המשורר מנוע מלבוא לבית ה', אך הוא מדגיש את געגועיו על ידי העלאת הזיכרון מעלייה לבית ה': "אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג". הפסקה חותמת בפזמון החוזר שבמזמור: "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו".

תלונה: בשלב זה כבר ברור יותר מדוע המשורר לא יכול להגיע לבית ה': "אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר. תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". לפי זה המשורר נמצא בצפון, באזור הירדן והרי החרמון. ייתכן שהמשורר גלה לשם, או נמצא שם מסיבה אחרת. המשורר מוסיף לתאר את לחץ האויבים: "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ". הוא חותם את הפסקה בפזמון החוזר: "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי".

הפרק המלא

(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.

(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים.

(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים.

(ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ.

(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱ-לֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג.

(ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.

(ז) אֱ‍-לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.

(ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.

(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה (שִׁירוֹ) עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵ-ל חַיָּי.

(י) אוֹמְרָה לְאֵ-ל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.

(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.

(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.

ביאור מילים קשות בפרק

"כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ" - כאשר הייתי כלול בסך האנשים שעלו לרגל.

"אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים" - היינו הולכים לאט ובנחת עד בית המקדש, ולא היה אויב שהיה מונע מאיתנו מלעלות לרגל.

"בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה" - היינו עולים בקולות של שמחה והודיה לה' על שה' הוליך אותנו בדרך בבטחה.

"הָמוֹן חוֹגֵג" - האנשים הרבים שעלו לבית המקדש הביאו איתם קרבנות חגיגה.

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי" – נפשי, מדוע את הולכת בשפיפות ובצער?

"וַתֶּהֱמִי עָלָי" - ומדוע את מקימה קול גדול של יללה?

"הוֹחִילִי לֵאלֹהִים" - תמתיני וצפי לגאולה שתהיה מאת ה'.

"כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו" - שהרי עוד אעלה לרגל אודה לו על הישועות שהוא יעשה בהשגחה גדולה עליי

"עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח" - אלוקיי, הנפש שלי תהיה נמוכה.

"עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר" - על אני נזכר כיצד היינו עולים לרגל ממקומות רבים ומכל קצוות הארץ: מארץ ירדן, מהר החרמון ומהר מצער.

"תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא" - תהומות המים קוראים זה אל זה. המשורר מדמה את הצרות למים, וקריאת תהומות המים זו לזו מדמה את הצרות שכביכול קוראות זו לזו ומתאמות יחד את ביאתן על המשורר.

"לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" - הצרות נשפכות עלינו כמו שמים נשפכים מהגג אל הקרקע דרך צינור ומשמיעים קולות של חבטה בקרקע.

"כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" - כל גלי הים, שנקראים בפסוק גם משברים, ששלחת לי, כל הייסורים עברו עליי.

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי" – נפשי, מדוע את הולכת בשפיפות ובצער?

"וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי" - ומדוע את מקימה קול גדול של יללה?

"הוֹחִילִי לֵאלֹוקים" - תמתיני וצפי לגאולה שתהיה מאת ה' משום שהוא אלוקי אמת – בניגוד למה שהאויבים טוענים.

"כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ" - ואני עוד עתיד להודות לו על הישועות שיעשה לי.

עובדות מעניינות על המזמור

• הפרק נאמר על פי נוסח הספרדים לפני תפילת ערבית של סוכות.
• לדעת הגר"א, מזמור זה הוא שיר של יום ליום טוב שני של גלויות בסוכות.
• פסוק ב', "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים", מופיע בסליחות.
• הפרק הוא אחד מעשרת הפרקים הנאמרים בתיקון הכללי.