פרופ' יובל אלבשן: נתוני המחקר עוותו כדי להילחם בחרדים

פרופ' יובל אלבשן מותח ביקורת נוקבת על גורמים המבקשים למנוע לימודים אקדמיים בתארים טיפוליים בהפרדה מגדרית בין גברים לנשים מהמגזר החרדי, זאת ברקע הצעת חוק שהוגשה לכנסת בנושא. במאמר שפרסם ב"ידיעות אחרונות", טוען אלבשן כי נתונים רשמיים של מחקר, שנערך על ידי המועצה להשכלה גבוהה בקרב חרדים שביקשו ללמוד באקדמיה, הוצגו בתקשורת באופן מעוות, המציג תמונה הפוכה לחלוטין מהממצאים בפועל.

לדברי אלבשן, הניסיון להסתמך על המחקר כדי להצדיק את ביטול המסלולים הנפרדים מתעלם במכוון מהנתונים היבשים של המחקר. הוא מדגיש כי במחקרים מסוג זה יש להבחין תמיד בין הממצאים לבין הפרשנות שניתנת להם, שכן "השקפת העולם" של עורכי המחקר משפיעה על האופן בו השאלות מנוסחות, כמו גם על המדגם ועל ניתוח התוצאות.

פרופ' אלבשן מנתח את השאלות שהופנו למשתתפי המחקר ומצביע על כשל מובנה, לדבריו, באופן הצגתן לציבור.

"נתחיל בנתון המרכזי", הוא פותח, "ושימו לב היטב לניסוח השאלה. המשיבים, כולם חרדים שהינם סטודנטים או בוגרי אקדמיה, לא נשאלו מה העדפתם, אלא הועמדו בפני תרחיש אין ברירה: יש רק מסלול מעורב להכשרתך המקצועית ואין חלופה בהפרדה – האם תירשם? זה כמו לומר לצמחוני: יש רק עוף או בקר, האם תאכל? והנה, גם תחת האולטימטום הדכאני הזה, 42% ענו שלא יירשמו. 14% 'נראה לי שלא', 19% מתלבטים, 12% 'נראה לי שכן', ורק 13% ענו בחיוב. כלומר, הממצא המובהק של המחקר הוא שגם כשאין כל ברירה אחרת, 56% לא ילמדו בלי הפרדה ו-25% בלבד כן.

"כיצד הגיעו החוקרים למסקנה שיש 'קבוצה משמעותית של 44% שיירשמו או שוקלים להירשם'? הם סיפחו את כל המתלבטים ל'כן'. לו היו מספחים אותם ל'לא', הם היו מסיקים ש-75% אינם נכונים ללמוד במעורב בשום מצב".

הפרדה מגדרית בראש סדר העדיפויות

אלבשן מציין נתון מובהק נוסף, שעולה בבירור מן המחקר: המשתתפים התבקשו לבחור שלושה שיקולים מרכזיים מתוך רשימה של 21 אפשרויות בבחירת מסלול הלימודים שלהם. התוצאות היו חד-משמעיות: ההפרדה המגדרית דורגה במקום הראשון, עם 48% תמיכה – בפער ניכר מעל השיקול שהגיע למקום השני (39%).

למרות זאת, מלין פרופ' אלבשן, החוקרים בחרו להדגיש בניסוח מסקנותיהם דווקא את הקביעה כי "מחצית מהמשיבים לא ראו בכך שיקול עיקרי".

לטענת אלבשן, הממצאים מלמדים, ללא צל של ספק, כי קיומה של הפרדה בלימודים הוא התנאי והשיקול החשוב ביותר עבור הציבור החרדי. על כן, מי שמבקש באמת להגדיל את מספר המטפלים החרדים בשוק התעסוקה צריך לפעול להרחבת המסלולים הנפרדים, ולא לצמצומם.

"כדי שמחקר יהווה בסיס אמיתי לתיקון המציאות", מסכם אלבשן, "הוא חייב להקשיב לנתונים כפי שהם ולכבד את בחירת מי שעומדים מאחוריהם".