החוק להקפאת מעצרי לומדי תורה עבר בקריאה שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההצעה אושרה ברוב של 58 חברי כנסת מול 54 מתנגדים, ותוקפה יחול מיום פרסום החוק ועד ל-30 בנובמבר 2026.

לפי הוראת השעה, ההסדר נועד להקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. החוק מגדיר כי תלמיד ישיבה יהיה מי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, או 40 שעות שבועיות במקרה של כולל, למעט בתקופות החופשה המקובלות בישיבות שייקבעו בידי שר הביטחון. בנוסף, שר הביטחון יהיה אחראי לגבש את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות.

ישיבה תיכלל ברשימה לאחר שמנהלה, או מי שהוסמך לכך מטעמו, יצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים בהיקף הנדרש. לצד זאת, יקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון, את התנאים להסרת מוסד מרשימת הישיבות הזכאיות להסדר.

לצורך אכיפת החוק ופיקוח על יישומו יגבש שר הביטחון הנחיות ייעודיות ויסמיך מפקחים. לשם כך יוכל להיעזר בבודקים בעלי ניסיון בבקרות שטח של משרד החינוך, וכן במנגנון הביקורות הקיים של המשרד. אם מפקח ימצא כי בישיבה מסוימת קיימת היעדרות חוזרת של 20% או יותר מהתלמידים, תימסר התראה לראש הישיבה. אם גם לאחר ההתראה תימשך אי-הנוכחות בשיעור זה, תוסר הישיבה מהרשימה ותלמידיה יקבלו אפשרות להירשם לישיבה אחרת.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, הסביר את הרציונל שמאחורי המהלך: "המעצרים יוצרים אפקט הפוך מן הרצוי ועלולים לפגוע במאמץ הגיוס ולהקטין את היקף המתגייסים בפועל. יש הסכמה רחבה בחברה הישראלית שמי שלומד תורה יכול ללמוד ללא חשש. עם זאת, קיימת הסכמה רחבה שמי שלא לומד תורה - חייב להתגייס. לא מדובר על פטור גורף לכל המגזר החרדי, אלא רק ללומדי התורה".

גם ח"כ ינון אזולאי הגן על החוק והדגיש כי מדובר במהלך זמני בלבד. לדבריו: "החוק אומר דבר פשוט - הקפאה לזמן מוגבל של המעצרים בלבד. שאלנו את הצבא שאלה פשוטה, כמה בחורי ישיבה שנעצרו והובאו למעצר בכלא, כמה מתוכם הלכו להתגייס? התשובה הייתה אפילו לא אחד. המעצרים לא הועילו. אנו עושים את זה למען אחדות ישראל לתקופה מסוימת ואחרי הבחירות נביא חוק שיועיל לכלל האוכלוסייה - גם לחיילים וגם לבני התורה".