גלי החום הקיצוניים בישראל: משך האשפוז בבתי החולים מתארך

במשך שנים התרגלנו לחשוב על בתי החולים כעל מקומות צפופים במיוחד בימי החורף, אך מתברר כי חודשי הקיץ החמים מתחילים אף הם להוות אתגר.

מחקר חדש ורחב היקף של מרכז טאוב, שניתח נתוני פניות למיון ואשפוזים לאורך 13 שנים, חושף קשר ישיר בין עומסי החום הכבדים לבין פגיעה בריאותית בציבור הישראלי.

החוקרים - אור סימן טוב, פרופסור אלכס וינרב, אינה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה - הצליבו נתונים מקיפים של משרד הבריאות עם נתוני השירות המטאורולוגי. הממצאים הראו כי בשבועות שבהם נרשם עומס חום גבוה, חלה עלייה חדה של 41% בהגעת חולים המאובחנים עם מחלות ריאה לחדרי המיון. בנוסף, נרשם זינוק של 28% בפניות של חולי כליות, ועלייה של 18% בקרב סובלים ממחלות לב וכלי דם. החשיפה לשרב כבד יוצרת עומס פיזיולוגי רב, הכולל זרימת דם מוגברת לעור לצורך קירור, הזעה מסיבית והאצה של דופק הלב.

"כדאי לשים לב לממצא לגבי מחלות הכליה", מסבירה ד"ר שדה, ראש היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב. "הכליה עובדת מאוד קשה בסיטואציה של עומס חום גם אם אנשים שותים הרבה. יש מחקרים נוספים שמראים שבעיקר אצל אנשים שעובדים בחוץ בחום הכליות לא עומדות בזה". החוקרת מוסיפה נימה של הרגעה ומציינת לגבי הנתונים כי "אלה לא נתונים שמערכת הבריאות לא יכולה להתמודד איתם, אבל הם בהחלט נותנים להבין את הדגשים ואיפה צריך יותר להשקיע".

מלבד הגידול במספר הפונים, המחקר מצא כי כל עלייה של מעלה אחת בממוצע הטמפרטורה בקיץ מאריכה את משך האשפוז בכ-20%. התארכות זו תורמת לעומס המבני בבתי החולים, וגוררת עלויות עודפות המוערכות במאות מיליוני שקלים. 

נתון נוסף מלמד כי העלייה בפניות למיון מורגשת דווקא ביישובים מבוססים במרכז הארץ. בפריפריה, לעומת זאת, חולים נוטים פחות להגיע לטיפול, דבר המצביע על קושי פוטנציאלי בנגישות לשירותי הרפואה הציבוריים בעיתות חירום של מזג אוויר קיצוני.