מסתבר שטבליות עלולות לפגוע במדיח, ואני גיליתי את זה בדרך המתסכלת

אני מודה, במשך הרבה זמן האשמתי את המדיח.

הייתי פותחת את הדלת אחרי כל הפעלה ומגלה שוב את אותם סימנים לבנים על הכוסות, על הצלחות ואפילו על הסכו"ם. לפעמים הם נראו כמו אבנית ממש, ובכל פעם נאבקתי איתם בכיור שוב ושוב, כדי לוודא שהם נעלמו לתמיד. 

כמובן שניסיתי הכול: ניקיתי את המסננים, מילאתי מלח למדיח, הוספתי נוזל הברקה, הפעלתי תוכניות ארוכות יותר (השיא היה 3 וחצי שעות) ואפילו ניקיתי את המדיח עם חומר ייעודי. אבל שום דבר לא באמת פתר את הבעיה. מעבר למראה הלא אסתטי של הכלים, שאריות חומר ניקוי שאינן מתמוססות היטב עלולות להצטבר לאורך זמן גם בתוך המדיח - על זרועות ההתזה, במסננים ובתא הסבון. הצטברות כזו עלולה להפחית את יעילות השטיפה, לגרום לסתימות חלקיות ולהגדיל את הצורך בניקוי ובתחזוקה, גם אם אינה גורמת בהכרח לנזק קבוע למכשיר.

ואז עלתה לי מחשבה פשוטה: אולי הבעיה בכלל לא במדיח, אלא בטבליות שאני קונה? לא אגלה מאיזו חברה כדי שלא לקבל תביעה עסיסית, רק אומר שהשתמשתי בטבליות אבקתיות ולא בטבליות ג'ל. היום יש להן הרבה שמות, ואני אמנם ניסיתי רק סוג אחד, אבל כשהחלטתי לעבור לטבליות ג'ל, זה בעיקר נבע מתוך ייאוש ואפיסת כוחות. 

כבר לא היה לי כוח לשטוף בכל ערב ערימת כלים נוספת על זו החלבית, שחיכתה לי בכיור הבשרי. כשקניתי את המדיח ידעתי שהוא ישמש אותי אך ורק לכלים בשריים, וזו הייתה הקלה עצומה. בכלים חלביים אני פחות משתמשת, למרות שבכל יום גם שם מחכה לי ערימה לא קטנה בכלל. 

מה משפיע על המסת הטבליה?

אחרי ההפעלה הראשונה עם טבליות הג'ל, שנקנו אגב במבצע שווה במיוחד, מיד חשתי בהבדל. כוסות הזכוכית היו מבריקות, הצלחות - תענוג, הסירים, אין מה לדבר (כן, אני מאלה ששמה סירים במדיח לשטיפה ראשונה, וכשהם יוצאים מעבירה 'ויש' רק כדי לוודא שהם מבריקים באמת. כך, את עבודת השפשוף המעצבנת עושה המדיח ולא אני).

וראה זה פלא, הסימנים הלבנים שנלחמתי בהם במשך חודשים פשוט נעלמו. אז הבנתי שלא כל חומר מתאים לכל מדיח וחקירה קצרה הראתה שטבליות אבקתיות כמו שאני קניתי, מכילות תערובות מרוכזות של חומרי ניקוי, שלא תמיד מספיקות להתמוסס לחלוטין - בפרט אם מפעילים תוכניות קצרות. 

גם מים קרים יחסית או איכות המים באזור, משפיעה על תהליך ההמסה. כשהמים לא מספיק טהורים או חמים, שאריות של הטבלית בהחלט יכולות להישאר על הכלים, ולהיראות כמו משקעים לבנים או כתמים מעצבנים - מה שלא קורה בטבליות ג'ל. ג'ל למדיח מתמוסס במהירות רבה יותר, ולכן במקרים מסוימים הוא מותאם טוב יותר לשטיפות קצרות או לטמפרטורות נמוכות.

זה לא אומר שטבליות אבקה הן מוצר גרוע

חשוב להדגיש שאין כאן כלל שמתאים לכולם. יש מדיחים שעובדים מצוין עם טבליות אבקתיות. איכות המים, קשיות המים, סוג המדיח, תוכנית ההפעלה ואפילו אופן סידור הכלים - כל אלה משפיעים על התוצאה הסופית. לכן אם הכלים יוצאים עם סימנים לבנים באופן קבוע, לא תמיד צריך למהר להזמין טכנאי.

עוד סיבות שעלולות לגרום לשכבה לבנה על הכלים:

• מחסור במלח למדיח באזורים עם מים קשים.

• מחסור בנוזל הברקה.

• סידור צפוף מדי של הכלים.

• ניקוי לא סדיר של המסננים ושל זרועות ההתזה.

• שימוש בתוכנית קצרה במיוחד כאשר הכלים מלוכלכים מאוד.

• מינון גבוה מדי של חומר ניקוי.

איך אפשר לבדוק אם חומר הניקוי הוא הבעיה?

אם אתם נתקלים שוב ושוב במשקעים לבנים, כדאי לבצע ניסוי פשוט:

השתמשו במשך שבוע או שבועיים בחומר ניקוי מסוג אחר, למשל לעבור מטבליות אבקתיות לג'ל כמו שאני עשיתי, מבלי לשנות שום דבר אחר. אם הבעיה נעלמת, ייתכן מאוד שמצאתם את הגורם. אני למדתי שלא תמיד צריך להזמין טכנאי (כן, גם לשם הגעתי אבל זה היה 'על הדרך', אחרי שהמגעים במדיח גרמו לכיבוי של האורות) או לקנות חומרי ניקוי יקרים יותר. לפעמים כל מה שצריך הוא להחליף את סוג הטבליות, והכלים חוזרים לצאת נקיים, מבריקים וללא אותם סימנים לבנים.