"הצלחנו לטפל בהתמכרות בתוך 20 דקות, וזה לא מדע בדיוני"

זה התחיל לפני כחמש שנים, ביום קיץ רגיל בבריכה. ח', גבר בשנות הארבעים לחייו, נחבל קשות בצווארו במהלך שחייה. הרופאים שאבחנו אותו גילו שברים בחוליות הצוואר – פציעה מורכבת, אך לא כזו שמצריכה התערבות ניתוחית. כדי לעזור לו להתמודד עם הכאבים הכרוניים העזים, רשמו לו הרופאים תרופות ממשפחת האופיואידים – משככי כאבים חריפים וחזקים במיוחד. "הכאב הלך", יספר ח' בהמשך, "אבל הכדורים נשארו".

ח' מצא את עצמו בתוך מדרון חלקלק שהלך והחמיר מדי יום, עד שהגיע לצריכה של כ-130 משככי כאבים מדי יום ביומו. המצב הפך לקיצוני כל כך, שהוא לא היה מסוגל לקום בבוקר מהמיטה מבלי ליטול שלושים כדורים בבת אחת.

מכיוון ששום רופא משפחה לא הסכים לנפק כמויות כאלו, נאלץ ח' להשיג את התרופות בדרכים חלופיות, דבר שהיה כרוך בהוצאות כספיות אדירות ובמתח נפשי עצום. אשתו, הילדים ואמו סבלו קשות ממצבו, והחיים של המשפחה נהרסו. אלא שבחודש האחרון קרה הדבר הלא יאומן: בתוך כעשרים דקות בלבד, ח' נגמל לחלוטין מהסבל הנוראי והשאיר את חמש שנות הסיוט מאחוריו.

כשהייטק פוגש רפואה

את סיפורו של מ' חושף באוזנינו ד"ר ליאור לב טוב, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במערך הנוירוכירורגי במרכז הרפואי רמב"ם. הוא מציג גישה רפואית שעד לא מזמן נחשבה למדע בדיוני, ומסביר כיצד התחולל הפלא.

"מטרתנו ביחידה היא להנגיש טיפולים מתקדמים של נוירומודולציה לחולים נוירולוגיים", פותח ד"ר לב טוב. "המשמעות היא היכולת להתערב בצורה ממוקדת בפעילות החשמלית שמתחוללת בין המוח, עמוד השדרה ומערכת העצבים. אנחנו מטפלים בהפרעות תנועה מורכבות כמו מחלת הפרקינסון ורעד ראשוני, לצד מחלות כאב קשות שאינן מגיבות לטיפול רגיל, ואפילו חולים שסובלים מאפילפסיות קשות או מהפרעות כמו OCD ודיכאון עמוק".

יש קשר בין סוגי המחלות שציינת?

"על פניו נשמע שלא, אך כשבודקים אותן לעומק ניתן לראות שלכל אחת מהמחלות שציינתי יש פעילות חשמלית בתוך המוח שמחוללת אותה. אני מתמחה בבחינת הסבל של המטופל, כדי לאבחן את מקורו במפה החשמלית של המוח שלו, וכך למצוא את האזור בו נגרם השיבוש.

"אנחנו מזהים במרפאה את המסלול החשמלי הבעייתי אצל אותו אדם, ומציעים את הפתרון שמתאים בדיוק בשבילו. בסופו של דבר, מדובר באותה מערכת טכנולוגית מתקדמת, אבל בכל פעם אנחנו מכוונים ומפעילים אותה על אזורים ורגשות שונים לחלוטין בעומק המוח".

אחד הכלים המרכזיים בקליניקה של ד"ר לב טוב הוא מכשיר הפוקוס אולטרסאונד (אולטרסאונד ממוקד), פיתוח כחול-לבן של החברה הישראלית אינסייטק.

"הטכנולוגיה הזו כבר מאושרת לשימוש כ-13 שנה על ידי ה-FDA האמריקאי ומשרד הבריאות הישראלי", הוא מציין. "עד היום, המערכת הזו עשתה מהפכה מדהימה בעיקר בטיפול ברעד של חולי פרקינסון. בניתוחים האלו, אנחנו משתמשים בגלי קול ממוקדים שנשלחים אל עומק המוח תחת בקרת MRI בזמן אמת, ומבצעים צריבות זעירות באזורים האחראים על הרעד. זוהי מערכת שמגיעה לדיוק מדהים ברזולוציה של שניים-שלושה מילימטרים בלבד, מה שמאפשר לעשות טיפול בטוח לחלוטין, ללא פתיחת הגולגולת וללא סכין מנתחים".

אלא שהפעם שיתוף הפעולה בין המומחים ברמב"ם לחברת ההייטק הרפואי לקח את הקדמה צעד אחד קדימה, והביא אל שולחן הניתוחים מכשיר מסוג חדש לחלוטין שמשנה את כללי המשחק.

ד"ר אלון סיני, נוירופיזיולוג במחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם (מימין) וד"ר ליאור לב-טוב, יחד עם ח' (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

פיתוח דרמטי

"המכשיר החדש שקיבלנו משנה את כל הקונספט הטיפולי", מסביר ד"ר לב טוב. "בניגוד לטכנולוגיה הנוכחית, כאן אין שום צורך לבצע צריבה. אנחנו לא מעלים את הטמפרטורה של הרקמה ולא עושים שום פעולה הרסנית או בלתי הפיכה במוח, כי אין בזה צורך.

"במקום להרוס תאים, המכשיר הזה מסוגל לשנות ולכוון מחדש את הפעילות החשמלית של המוח. בפועל, קיבלנו כאן סוג של שלט רחוק, אלקטרודה וירטואלית שאינה פולשנית, שאיתה אני יכול 'לטייל' בתוך נקודות מוגדרות בעומק המוח, ולהדליק או לכבות את הפעילות החשמלית לפי הצורך. חלמתי על הרגע הזה במשך שנים, והנה היום הזה הגיע".

הפיתוח הדרמטי מיושם כעת במסגרת ניסוי קליני בינלאומי קפדני, שנועד לתת מענה למגפה העולמית של התמכרות לאופיואידים. "רק ארבעה בתי חולים בעולם נבחרו להשתתף במחקר הרפואי הזה", הוא אומר. "שלושה מרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, והמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שהוא הנציג היחיד שנבחר לפעול מחוץ לגבולות ארה"ב.

"בארה"ב לבדה מעריכים כי כתשעה מיליון בני אדם בשנה מפתחים תלות חריפה באופיואידים", מבהיר ד"ר לב טוב את ממדי האסון. "התרופות האלו, המכונות באנגלית 'משככי כאבים' (painkillers), הן אכן כלי אפקטיבי ביותר לשליטה בכאב, אך הן ממכרות מאוד. בישראל המספרים נמוכים יותר, אך עדיין מדובר במגפה. המטרה שלנו היא להציל אנשים נורמטיביים לחלוטין, אנשים מהשורה, שהתחילו ליטול טיפול תרופתי פשוט שהרופא רשם להם בעקבות פציעה, ובתוך זמן קצר החיים שלהם נהרסו".

ומה קרה במקרה של מ'?

"במסגרת הפרוצדורה, כיוונו את גלי הקול הממוקדים אל אזור החשק והתגמול במוח שלו, האזור שאחראי על תחושת הסיפוק והדחף לנטילת הכדורים. המכשיר ביצע פעילות חשמלית באזור המטרה, וכיבה את הדחף הממכר מבלי שהמטופל ירגיש דבר. כבר במהלך הטיפול, בזמן שהוא שכב בתוך המכשיר, זיהינו ירידה חדה בתשוקה שלו לתרופה. הוא דיווח לנו בזמן אמת שהתשוקה שלו לכדורים ירדה לאפס מתוך עשר. שבוע לאחר מכן, בדיקות המעבדה חזרו והראו שהגוף שלו נקי לחלוטין מחומרים, והוא סיפר לנו בהתרגשות שהוא הרוויח את החיים שלו בחזרה".

להמתין בסבלנות

התוצאה הזו של הגמילה הולכת להחזיק מעמד, או שמדובר באפקט זמני בלבד?

"התשובה האמיתית היא שאנחנו עדיין לא יכולים לענות על כך בצורה מוחלטת, כי המדע דורש מאיתנו להמשיך לעקוב אחרי המטופלים לאורך זמן", משיב ד"ר לב טוב בכנות. "יחד עם זאת, יש לנו כבר נתונים מעודדים מאוד מחלק מהמטופלים הבודדים בארה"ב שעברו את הטיפול הזה לפני כשנה, ואנחנו רואים אצלם אפקט טיפולי יציב שנשמר במלואו גם בחלוף שנה שלמה. החשק פשוט לא חזר.

"בעיניי, כמו בכל טיפול במחלות שנמצאות על הרצף הפסיכיאטרי או הנוירולוגי, נצטרך מעבר לטיפול הטכנולוגי החדשני הזה גם מעטפת תמיכה מתמשכת – שיחות, ליווי ומעקב. הרי אנחנו מחקנו לו לחלוטין את החשק הפיזי והתלות בכדורים, אבל מה יקרה אם הוא ייחשף מחר לחבר שיציע לו כדור, או אם הוא יראה את אשתו נוטלת תרופה? האם הגירוי הסביבתי הזה יתניע את המעגל מחדש? את זה אנחנו עדיין לא יודעים, וזה בדיוק מה שאנחנו בודקים כעת".

אם התוצאות כל כך מדהימות, למה הטיפול הזה עדיין מוגדר כניסוי?

"חשוב לי להדגיש בצורה הכי ברורה: אנחנו עדיין בעיצומו של מחקר, ועם כל האופטימיות והתוצאות המבטיחות – נצטרך להמשיך לפאזות הבאות כדי שנוכל להגיד בסוף, בצורה האחראית והמדויקת ביותר, מהם אחוזי היעילות המלאים של הטיפול ומהם הסיבוכים שלו. לצערנו, ההתמכרות היא מחלה מוחית קשה מנשוא עם אחוזי עמידות גבוהים מאוד. בשיטות הגמילה הרגילות הקיימות בעולם, בין אם זה טיפולים תרופתיים חלופיים ובין אם אלו טיפולים התנהגותיים ושיחות, יש כיום כמעט 90% כישלון. המערכת הזו מביאה בשורה קלינית בטוחה ואפקטיבית למקום שבו הרפואה כמעט תמיד נכשלת.

"מצד שני, צריך גם להכין את הציבור ליום שאחרי הניסוי. באופן כללי, הטיפול הזה נראה יעיל מאוד, אך הוא צפוי להיות יקר במיוחד, וקופות החולים לא ישמחו לממן אותו בקלות לכל דורש. אני מניח שבעתיד מטופלים יצטרכו לעבור קודם לכן ניסיונות גמילה מסורתיים, ורק אם לא יצליחו להשתקם – הם יקבלו את האישור לטיפול הזה. יעברו עוד כמה שנים טובות של מחקר ועבודה קשה עד שנגיע לנקודה הזו בציבור הרחב".

עם המבט קדימה

אי אפשר שלא לשאול: לאן עוד הטכנולוגיה הזו יכולה לקחת את עולם הרפואה?

"אני חלמתי על הרגע הזה במשך שנים", מזכיר ד"ר לב טוב. "מהיום הראשון שבו נחשפתי לפוקוס אולטרסאונד בשנת 2013, כיוונתי בדיוק לרגע שבו נוכל לשנות פעילות חשמלית בעומק המוח מבלי לגרום לנזק או לצריבה בלתי הפיכה. מה שאנחנו רואים עכשיו, עם הגמילה של ח', זה להערכתי רק קצה קצהו של הקרחון.

"היכולת הלא-פולשנית הזו – להגיע לאזורים הכי עמוקים ורגישים במוח שאחראים על דחפים, פחדים ורגשות – פותחת לנו שערים רפואיים לטיפול במגוון מחלות קשות שאין להן פתרון כיום. אנחנו מתכננים בהמשך לקחת את הפלטפורמה הזו ולטפל בעזרתה בחולי אפילפסיה קשים ועמידים לטיפול, באנשים שסובלים מפוסט טראומה, מדיכאון חריף, מתסמונות כאב מרכזיות ומהפרעות אכילה קשות. החזון הגדול שלי הוא שנצליח להגיע גם לאזורים קוגניטיביים מורכבים ולטפל בהפרעות קשב וריכוז, ואפילו במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. אנחנו נמשיך לדחוף את הטכנולוגיה הזו קדימה כדי להביא מזור לאלפי אנשים".