מזמור ל"ט בתהילים: תקציר, ביאור המילים, ועובדות מעניינות שלא הכרתם

תקציר הפרק

המשורר עוצר את עצמו בכוח מלבטא את כאבו בקרבו מחשש שיגיד דברים קשים: "אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי", והשתיקה גורמת לצער נוסף: "וּכְאֵבִי נֶעְכָּר", עד שהיא גורמת לתחושות של רצון עז לדבר: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי".

המשורר מבקש מה' לדעת עד כמה הוא חדל: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי", והוא מבין שהאדם הוא יצור חולף עם זמן חיים קצוב ולא ידוע: "אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם".

בסופו של דבר, פונה המשורר אל ה' כי רק הוא תקוותו: "וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא", והוא מבקש מחילה על חטאיו בגלל שהוא יצור חולף: "כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי".

הפרק המלא

(א) לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן) מִזְמוֹר לְדָוִד.

(ב) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

(ג) נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.

(ד) חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.

(ה) הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.

(ו) הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.

(ז) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.

(ח) וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.

(ט) מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.

(י) נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.

(יא) הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.

(יב) בְּתוֹכָחוֹת עַל עָו‍ֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.

(יג) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.

(יד) הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.

ביאור מילים קשות בפרק

"נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" - אני שותק כאילו אני אילם.

"הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" - אני שותק אפילו מאמירה של דברים טובים.

"וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" - וזאת למרות שהכאב שלי כבר השחית אותי, למרות שיש לי כאבים נוראיים, אני נמנע מלהתלונן עליהם.

"חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי" - הלב שלי בתוכי חם כתוצאה מהמחלות שאני חולה בהן.

"בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ" - כאשר אני מדבר, האש כביכול יוצא מפי.

"דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי" - כאשר אני מדבר עם לשוני.

"אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי" - אני רוצה לדעת מתי אני אחדל, מתי אמות.

"הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי" - הרי ימיי הן רק במידת טפח, מידת מדידה קטנה ביותר.

"וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ" - והזמן הקצוב שבו אני חי קצר מאוד לעומת הזמן שאתה קיים. כמובן שכללי הזמן אינם חלים על ה' והוא מעל הזמן, והדברים נכתבו באופן זה רק כדי לשבר את האוזן.

"אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה" - אך כל מה שאדם ניצב בעולם הזה, תמיד יהיה אפילו רק מעט מההבל. חיי האדם הם אפילו לא הבל שלם, ודבר זה לא ישתנה אף פעם. המשורר אומר שחייו של אדם אינם שווים הרבה.

"אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" - במשך כל חייו, האדם הולך בחושך, כיוון שאיננו יודע את יום מותו.

"אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן" - אך הם אוספים כסף ללא שום סיבה.

"יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם" - כיוון שהאדם אוסף כסף והוא לא יודע מי ישתמש בו אחרי מותו.

"הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ" - תסיר מעליי את הנגעים שהבאת עליי.

"מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי" - מהמלחמה של ידך נגדי אני כמעט והתכליתי. המכה שאתה מביא עליי כל כך גדולה עד שאני עלול למות ממנה.

"בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ" - אתה מייסר אנשים כדי להוכיח אותם על חטאיהם.

"וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ" - על ידי הייסורים, גרמת לשומן של בשרו ולחוזקו להיות נמסים כמו שהעש מכלה את הבגד.

"אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה" - אך תמיד חוזקו של אדם הוא הבל ואין לו משמעות, ובכך אני מתנחם מצרותיי.

"כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ" - שהרי אני רק גר לפניך, אינני חי שנים רבות.

"הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה" - תרפה ממני ואל תייסר אותי, וכך אוכל להתחזק, לחזור בתשובה מחטאיי ולעבוד את ה'.

"בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי" - תרפא אותי לפני שאלך לקבר ולא אהיה חי יותר, ולא אוכל יותר לעשות את רצונך.

עו

בדות מעניינות על המזמור

1. זהו אחד משלושה מזמורים המתחילים ב"לידותון" ומתייחסים לידותון שהיה אחד מראשי משפחת משוררים לויים.

2. פסוק י"ג, "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי", מופיע בסליחות.

3. הפסוק "הודיעני ה' קיצי" הינו ניגון מפורסם בחב"ד, המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק.

4. מובא במדרש תהילים על הפסוק "אמרתי אשמרה דרכי" כך: "זה שאמר הכתוב (משלי טו א) 'מענה רך ישיב חימה ודבר עצב יעלה אף'. קשה לשון הרע מעבודה זרה. כי כשחטאו ישראל במדבר לא נחתם עליהם גזר דין עד שחטאו בפיהם... אמור מעתה מוות וחיים ביד הלשון".