הפתק שנפל מן השמיים: הסודות הכמוסים של ברכת "ברוך שאמר"

ברכת "ברוך שאמר" היא הברכה הפותחת את פסוקי דזמרה בתפילת שחרית. מעבר ללשונה המרוממת, מסתתר מאחורי ברכה זו סיפור היסטורי וקבלי יוצא דופן, שהפך אותה לאחת הברכות הנשגבות.

נוסח הברכה

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא.

בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית,

בָּרוּךְ מְרַחֵם על הָאָרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת,

בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח,

בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָב הָרַחֲמָן, הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ נְהַלְלָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ וְנַמְלִיכָךְ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ. יָחִיד, חַי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

7 עובדות מעניינות על הברכה

1. ברכה זו אינה נזכרת במפורש בתלמוד הבבלי. היא מופיעה לראשונה בתקופת הגאונים, בכתביהם של רב משה גאון (בסביבות שנת ד'תקפ"ה), רב עמרם גאון בסידורו המפורסם, ובהמשך בדבריו של הרי"ף. בהמשך פשטה הברכה בכל קהילות ישראל, והפכה לחלק בלתי נפרד מפתיחת תפילת השחר.

2. המסורת הקבלית מייחסת לברכה זו מעמד שמיימי מיוחד במינו. בספרים הקדושים (והובא להלכה בדברי הבית חדש והט"ז) מובא כי נוסח הברכה לא נתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה כדרך שנתקנו שאר הברכות, אלא התגלה לחכמי ישראל דרך פתק פלאי שנפל מן השמיים, ובו הופיע נוסח הברכה.

3. על פי קבלה זו, בנוסח המדויק של הברכה ישנן בדיוק 87 מילים - כמניין פ"ז - כפי הנרמז בפסוק: "ראשה כתם פז". משום כך נפסק להלכה כי יש לאומרה בדקדוק רב, מילה במילה, ללא הוספה או גריעה.

4. הברכה מכילה עשרה תארים הפותחים במילה "ברוך", לפני חתימת הברכה עצמה. הם מכוונים כנגד עשר הספירות העליונות, ומטרתם להשפיע שפע וברכה לעולם כולו.

5. מנהג ותיק, שמקורו בחסידי אשכנז וצרפת ופשט בכל תפוצות ישראל, הוא לומר ברכה זו בעמידה. המקובלים הסבירו שעמידה זו היא כנגד המלאכים העליונים, עליהם נאמר "שרפים עומדים ממעל לו". בשעה שהיהודי עומד ומזמר את "ברוך שאמר", הוא מצטרף לשירה השמיימית של המלאכים ומכין את נשמתו לקראת שאר שירי דוד המלך שבפסוקי דזמרה.

6. מבחינה רעיונית, הברכה מחולקת לשני חלקים המשלימים זה את זה: הפתיחה עוסקת בבורא עולם כמי ש"אמר והיה העולם", משבחת אותו על הבריאה, הטבע, מידת הרחמים וההשגחה הפרטית. הגוף והחתימה אינם עוסקים רק בעולם הטבע, אלא בעצם מושג השבח - כיצד אנו, כבשר ודם, זוכים להלל את המלך המהולל בתשבחות.

7. בכך יוצרת "ברוך שאמר", יחד עם ברכת "ישתבח" החותמת את פסוקי דזמרה, את המסגרת הרוחנית המושלמת לכל הפסוקים והמזמורים שנאמרים אחריה, ומלמדת אותנו כיצד לגשת לעמידה מול מלך מלכי המלכים.