"אפילו הרופאים לא הצליחו להסביר איך אדם בגילו ובמצבו שרד את המחלה"

אם נכנסתם לאחרונה לבית הכנסת ונתקלתם בשילוט "מותר לדבר בבית הכנסת עם הקב"ה בלבד", או בנוסח "אני אלחם לכם ואתם תחרישון... כל זמן שבבית הכנסת אין מדברים, השם נלחם לנו מול אויבינו", ועוד משפטים דומים – זה לא מקרי.

מאחורי השלטים הללו עומד יהודי יקר בשם רון שהרבני מפתח תקווה, שכבר שנים עוסק בחיזוק עם ישראל, ומשקיע לשם כך מכספו, מזמנו וממרצו. הוא עצמו בעל תשובה כבר 13 שנים, במקצועו הוא בכלל מאבטח, אך כל רגע מזמנו הפנוי הוא מקדיש למען חיזוק עם ישראל.

רון שהרבני

נס בבית החולים

"הכל התחיל בתקופת הקורונה", מספר שהרבני. "קרוב משפחה שלי היה מאושפז במצב קשה, וכולנו דאגנו לו מאוד. באותם ימים הגעתי לאחד הרבנים ושאלתי אותו: 'במה אפשר להתחזק? מה אפשר לעשות לזכותו?'. הרב השיב לי: 'קח את הספר 'נצור לשונך' של החפץ חיים, ותפיץ כמה שיותר את נושא שמירת הלשון'. מאותו רגע לקחתי את זה על עצמי כפרויקט – התחלתי באופן אישי לקרוא שתי הלכות שמירת הלשון ביום, במשך ארבעים יום, וגם קניתי כ-500 ספרי 'נצור לשונך'. הפצתי אותם במגוון מקומות ובתי כנסת, וצירפתי את המדבקות והצמידים הידועים שמשפחת הלפרין מחלקת כבר שנים, של 'לשון הרע לא מדבר אליי'.

"אט-אט החל מצבו של קרוב משפחתי להתייצב. הרופאים לא הצליחו בשום אופן להסביר איך אדם בגילו, ובמצב רפואי כמו שלו, שב לבריאות איתנה לאחר שהיה במצב כה קשה.

"מבחינתי זה היה נס גלוי", מוסיף שהרבני. "הגעתי למסקנה שזוהי כנראה שליחות עבורי – לעסוק כמה שיותר בתחום, ליזום כנסים בנושא ולחזק בכל דרך אפשרית. מאז ועד היום אני נמצא שם. אם שמעתם על כנס לחיזוק שמירת הלשון, כמעט בטוח שאני אחד ממארגניו. חלוקת ספרי שמירת הלשון? זה כנראה חלק מהפעילות שלי. ואני כבר לא פועל לבד, כי יש הרבה אנשים טובים שהצטרפו אליי, ואנו עושים זאת יחד, מתוך הכרה בחשיבות העצומה של הנושא".

בפעילות חיזוק בבר מצווה

להגיע לכל מקום בארץ

שהרבני, כאמור, הוא בכלל מאבטח ביום-יום. הוא עובד במשך שעות ארוכות, אך זה לא עומד בסתירה לכך שהוא מארגן חוגי בית, הרצאות ויוזמות שונות כדי לחזק את הציבור, ללא כל תמורה כספית.

בתקופה האחרונה הוא הוסיף לנושא שמירת הלשון גם הקפדה נוספת – שמירה על קדושת בית הכנסת. גם כאן קדם לכך סיפור: "נפגשתי לפני מספר חודשים עם אדם יקר מאוד מפרדס חנה, ששוחח איתי על חשיבות קדושת בית הכנסת ועורר אותי לכך מאוד. החלטתי שאני מצרף גם את הנושא הזה לתחום הפעילות שלי.

"בשלב ראשון, קניתי ספרים העוסקים בחשיבות הנושא. חילקתי אותם בין גבאי בתי הכנסת, וגם ביקשתי מהם לדבר על כך ולעודד את המתפללים להקפיד שלא לדבר כלל כשהם מצויים בבית הכנסת, גם אם זה לפני או אחרי התפילה, ולא בתפילה ממש. פשוט לא מדברים. באופן אישי אימצתי את הטיפ: לעזוב את בית הכנסת במהירות מיד לאחר שמסתיימת התפילה. כך אפילו אין לי את היצר הרע לדבר – אף אחד לא מספיק לפנות אליי.

"מאז שהתחלתי לחזק בתחום הזה, אני שומע סביבי סיפורים מדהימים – על יוזמות מרגשות של בתי כנסת בהם כל המתפללים קיבלו זאת עליהם למען רפואה של מישהו, או למען הגנת החיילים והצלחת עם ישראל. אנשים מספרים לי שהם ממש עושים מהפך. הם קיימו בעבר את השיחות הכי חשובות שלהם בתוך בית הכנסת, ופתאום הכל עובר החוצה. יש בתי כנסת שהחליטו ליצור חלוקה בין מתחם התפילה לבין המקום בו נערכים קידושים וכדומה, כדי שלא ידברו בבית הכנסת עצמו, ועוד.

"זה המוטו שלי, שני הנושאים שאני עוסק בהם. ברוך ה' הגעתי כבר לכל מקום בארץ, ועוד אמשיך להגיע. השאיפה שלי לארגן כינוסים כאלו בכל רחבי העולם היהודי".

חלוקת ספרים בבתי כנסת, לחיזוק עם ישראל

פשוט לעורר

אתה מרגיש שיש קשר בין הפעילות שלך לחזרתך בתשובה?

"בוודאי. סיפור החזרה בתשובה שלי הגיע בזכות ההתעוררות שחוויתי, ולכן כל כך חשוב לי להשפיע גם על אנשים נוספים", משיב שהרבני. "זכיתי להיות בן משפחתו של הרב יהודה שהרבני, תלמידו המפורסם של הרב ניסים פרץ. אנשים תמיד היו שואלים אותי: 'למה אתה לא הולך אליו? למה אתה לא מתברך ממנו?'. בסופו של דבר זה קרה. דווקא אחרי שהייתי בכלל בחו"ל, מרוחק ומנוכר, פגשתי את הרב, ראיתי מקרוב את זיכוי הרבים שלו ואת הפעולות הרבות שהוא עושה למען עם ישראל, והרגשתי שגם אני רוצה לזכות בכך.

"התחלתי לחזור בתשובה, אך עדיין הרגשתי ריקנות ולא מספיק טעמתי שמחה אמיתית. עד שלבסוף החלטתי לשלב את ההתקדמות הדתית יחד עם חסד ונתינה לאחרים. מאותו רגע הרגשתי שהכול משתנה. ככל שאני עוסק יותר בזיכוי הרבים, כך אני הופך להיות יותר שמח, וגם היחס שלי כלפי עצמי משתפר. אני הופך פשוט להיות טוב יותר.

"מאז אין יום שאני יוצא מהבית בלי ספרים, מדבקות, חוברות וכל מה שיכול לחזק את עם ישראל היקר. אני לא עומד בצמתים ומחלק, אלא עובר מבית כנסת לבית כנסת, משאיר שם חוברות וספרים ומזכה את הרבים". שהרבני עוצר לרגע, ומוסיף בכנות: "האמת היא שבסופו של דבר אני מחזק יותר מכולם את עצמי. כשאתה עוסק בדברים האלו לאורך היום, אתה לא מסוגל בעצמך לדבר לשון הרע או לנהל שיחה בשעת התפילה, כי ההלכות הופכות להיות חלק ממך".

ויש לו גם טיפ למי שמעוניין להתחזק: "ראשית, אם נכשלתם – אל תפלו לעצבות. בנוסף, אל תסתכלו כמה פעמים הכשלתם, אלא כמה פעמים הצלחתם ונמנעתם מדיבורים אסורים.

"והכי חשוב – מרן החפץ חיים מלמד אותנו כי בכך שאנו שומרים על שפתינו, אנחנו חוסכים מעצמנו הרבה דברים קשים, כמו למשל בפרנסה. החפץ חיים כותב שאדם שמדבר לשון הרע, זה מערער לו את הנפש ועלול להביא לעניות. אלו דברים מטלטלים. אני מאמין שמי שלא מתייאש, מעיין בספרים ומשתדל, יזכה בעזרת ה' לשנות את חייו ממש, ויזכה לישועות גדולות ולחיים מלאי סייעתא דשמיא".