בג"ץ דן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים; השופט עמית: "אולי צריך להוציא שני פוליטיקאים מהוועדה"

בית המשפט העליון מקיים הבוקר (ראשון) דיון בהרכב מורחב של 11 שופטים בשש עתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומהווה אחד הנדבכים המרכזיים ברפורמה המשפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין.

לפי המתווה שאושר, הוועדה לבחירת שופטים תמנה תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים, שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה ושר נוסף מטעם הממשלה, חבר כנסת מהקואליציה וחבר כנסת מהאופוזיציה, וכן שני נציגי ציבור שהם עורכי דין בעלי כשירות לשופט בית המשפט העליון, אשר ייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה.

בראש ההרכב יושב נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. לצדו משתתפים המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן ואלכס שטיין. באולם נכחו גם חברת הכנסת טלי גוטליב וחברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר.

במהלך הדיון הציג עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, את עמדת המחוקק וטען כי מעורבותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה עלולה ליצור ניגודי עניינים. לדבריו, "שיתוף עורכי דין בוועדה לבחירת שופטים עלול לגרום לניגודי עניינים. אחד מהם זה חשדות לקידום עורכי דין לשפיטה על ידי ראש לשכת עורכי הדין, דברים שקרו פעם".

השופט עופר גרוסקופף השיב: "זאת אומרת שהייתה שחיתות בלשכת עורכי הדין, מה שלא קורה בשום מקום אחר, רק בלשכת עורכי הדין". נשיא העליון יצחק עמית הוסיף כי "כל הכוח של עורך הדין אפי נוה נבע מהפוליטיקאים. אפי נוה לבדו לא היה יכול לעשות את זה, בלי הפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגים של לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים".

בהמשך הדיון עלתה גם סוגיית מעמדם של חוקי היסוד. השופט אלכס שטיין אמר כי "לא יכול להיות שהכנסת קוראת לכל חוק שהיא רוצה 'חוק יסוד'". לדבריו, קיימת "בעיה פרוצדורלית בכל הדבר הזה והזהרנו על כך בפסק דין הסבירות".

השופט גרוסקופף מתח ביקורת על הטענה שלפיה הכנסת הנוכחית רשאית לעצב מחדש את המבנה החוקתי ללא מגבלות: "יש נתונים חוקתיים שקדמו לרשות המכוננת הנוכחית ויש לכבד אותם. אדוני מניח שהכנסת הנוכחית יכולה להקים את מבנה החוקה מראשיתו ולערוף את כל מה שהיה בעבר. אתה מציג טיעון שלא מעניין מה היה בעבר".

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי "מותר לשנות חוקי יסוד אבל אי אפשר לטעון שמה שהיה בעבר אינו חשוב". בתגובה השיב עו"ד ברט כי המבחן שנקבע בפסיקה הוא פגיעה ב"גרעין הדמוקרטי" של המדינה. השופט יחיאל כשר שאל אם דרך בחירת השופטים יכולה לפגוע בגרעין זה, וברט השיב: "בצורה קיצונית, כן".

מוקד נוסף בדיון היה השפעת החוק על עצמאות מערכת המשפט. הנשיא עמית שאל: "הגורם הפוליטי לפי התיקון החדש של החוק הוא זה שבוחר את שופטי בית המשפט העליון. זה לא פוגע בעצמאות?". 

השופטת ברק-ארז הוסיפה כי "המכניזם של החוק החדש הוא שבלי שופטי העליון בוועדה, אפשר ואפילו טוב, אבל אי אפשר בלי האחרים. זו המשמעות המעשית". השופטת יעל וילנר שאלה: "כשיש שישה חברים בוועדה שהם פוליטיקאים או נבחרים על ידי פוליטיקאים אתה חושב שעצמאות הרשות השופטת לא נפגעת?".

עמית הוסיף: "אסור לנו להסתכל על החוק בטווח של שנתיים-שלוש". לדבריו, "מידי שנה יוולדו לנו שופטים שנבחרים רק על ידי גורם פוליטי. וכך יתמלאו ספסליו של בית המשפט העליון - כך שתוך 15 שנה מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין, אני אומר את זה כשאלה, ובגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי אם ירצה או לא, האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט? זו השאלה".