מבקר המדינה הנבחר לבג"ץ: "בחירתי נעשתה כדין"

מבקר המדינה הנבחר, עו"ד מיכאל ראבילו, הגיש היום (שלישי) את תגובתו לבג"ץ, לקראת החלטת השופטים האם לקבוע דיון בעתירה שהוגשה נגד בחירתו לתפקיד.

בתגובתו מציין ראבילו כי בחירתו לתפקיד "נעשתה כדין" והוא ועונה לביקורות: "הדין הישראלי קובע שניתן למצוא אנשים הגונים שיפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי - גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים, וזאת לאור הערובות בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה המבטיחות את אי תלותו של מבקר המדינה".

לטענתו, עצם העובדה ששימש כאחד מעורכי דינו של נתניהו אינה פוסלת אותו מלכהן כמבקר המדינה. "אם החוק מאפשר לגורם פוליטי כלשהו, ואף לחבר כנסת מכהן, להציג מועמדות ולהיבחר לתפקיד המבקר, הרי שקל וחומר אין פסול במועמד ששימש כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה". 

ראבילו מדגיש כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית, ומזכיר כי בעבר מונו לתפקידים ציבוריים בכירים גורמים בעלי זיקה קודמת לראשי ממשלה, ובהם היועצים המשפטיים לממשלה יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט. לדבריו, "הקשר בין מזכיר הממשלה לבין ראש הממשלה הדוק הרבה יותר מהקשר בין עורך דין של ראש הממשלה לבין ראש הממשלה".

כזכור, אתמול הגיש השופט בדימוס יוסף אלרון, שהפסיד בהתמודדות לתפקיד מבקר המדינה, תגובה לעתירות שהוגשו נגד הזוכה. אלרון טען בתגובתו כי "ההצבעה השנייה שנערכה במשכן הכנסת לא הייתה חוקית". על כן, הוא מצטרף לטענות העותרים בכל הנוגע לאי-חוקיות ההצבעה שנערכה במסגרת הליך הבחירה.

אלרון ביקש מבית המשפט להיעתר לסעדים המבוקשים בעתירות, ובהם גם מתן צו ביניים שימנע את כניסתו של ראבילו לתפקיד, עד לקבלת הכרעה משפטית. יש לציין כי מבקר המדינה הנבחר עתיד להיכנס לתפקידו בתחילת חודש יולי.

הרכב השופטים שידון בעתירה כולל את השופט נועם סולברג והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. העתירות עוסקות בחוקיות הליך הבחירה של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, ובמרכזן הטענה כי ההצבעה השנייה שנערכה בכנסת נעשתה שלא כדין מאחר ודווח כי חברי כנסת מהליכוד חוייבו לצלם את הליך הבחירה.

מליאת הכנסת אישרה לפני שבועיים, ברוב של 61 חברים מול 57, את בחירתו של ראבילו. בסיבוב ההצבעה הראשון זכה אלרון ב-60 קולות מול 57 של ראבילו, ועל כן נערך סבב שני מאחר ועל המועמד הזוכה לקבל לפחות 61 קולות.