פירוש לשולחן שבת: ה"זרע שמשון" בביאור נפלא לפרשת קורח

בפרשת קורח מתוארת המחלוקת של קורח ועדתו נגד משה רבנו.

בגמרא (מסכת סנהדרין דף ק"י) נאמר: "אמר רבא מאי דכתיב (חבקוק ג', י"א) 'שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו', מלמד שעלו שמש וירח לזבול ואמרו לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם (מפני מחלוקתו של קורח ועדתו) נצא, ואם לאו לא נצא".

כלומר, השמש והירח "שבתו" ממלאכתם וסירבו להאיר עד שהקדוש ברוך הוא יעשה דין בקורח ועדתו.

שואל ה"זרע שמשון": מדוע דווקא השמש והירח שבתו במחלוקת קורח, דבר שלא התרחש בזמן נוסף בהיסטוריה, אף כשרשעים עשו מעשים חמורים? מבאר ה"זרע שמשון" את הדברים באופן נפלא.

טענת השמש: יחס הגדול אל הקטן

טענתו של קורח הייתה שמגיע לו תפקיד הנשיא מכיוון שהוא "גדול בחכמה ובמניין" מאליצפן בן עוזיאל. כלומר, מי שגדול יותר בנתוניו הטבעיים, מגיעה לו שררה וגדולה נוספת.

השמש היא המאור הגדול. אם שיטתו של קורח צודקת והקדוש ברוך הוא שותק, מה שמוכיח כביכול שיש אמת בדברי קורח, הרי שהשמש – שהיא הגדולה ביותר בשמיים – צריכה לקבל תוספת כוח ושררה, ולצאת ולהאיר כשלצידה הכוכבים.

כלומר, כל עוד לא נעשה דין בקורח, יציאת השמש לבדה ללא שליטה בכוכבים היא בגדר "ביזיון" עבורה לפי ההיגיון של קורח, ולכן סירבה לצאת.

טענת הירח: שני מלכים בכתר אחד

במהלך מחלוקתו של קורח, מאתיים וחמישים איש מראשי סנהדראות ביקשו כולם לכהן ככוהנים גדולים במקביל, באומרם "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'". הם כפרו בצורך בהיררכיה הקיימת ביהדות ברצון ה', וייחוד התפקיד לאהרן הכוהן בלבד.

הלבנה כיהנה במקור בשווה לשמש, אך הקדוש ברוך הוא מיעט אותה בבריאת העולם משום ש"אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד" (חולין ס').

כלומר, אם הקדוש ברוך הוא מאפשר למאתיים וחמישים איש לטעון לכתר הכהונה בבת אחת מבלי להענישם, משמע שניתן לשני מלכים להשתמש בכתר אחד! אם כן, מיעוט הלבנה היה לשווא. לכן סירבה הלבנה לצאת, שכן שתיקת ה' ערערה את עצם הצדקת המיעוט והסטטוס שלה.