ידע את מסלולי הכוכבים: מי היה שמואל ירחינאה?

האמורא הגדול שמואל, בן פלוגתתו של רב, היה מראשוני וגדולי האמוראים. שמו המעניין "ירחינאה" ניתן לו על שם בקיאותו המופלאה בחשבונות מסלולי הירח, על פיהם חישב את לוחות השנה אלפי שנים קדימה.

שמואל נולד בנהרדעא שבבבל, קצת יותר ממאה שנים אחרי חורבן בית המקדש השני (סוף המאה השנייה לספירה). אביו היה אבא בר אבא, תלמיד חכם חשוב שנזכר פעמים רבות בתלמוד. למרות גדולת אבא בר אבא, הוא נקרא על שם בנו, "אבוה דשמואל". נהרדעא הייתה באותם ימים אחד המרכזים היהודיים הגדולים ביותר בעולם. כבר מימי גלות בבל התקיימו בה קהילות יהודיות עתיקות, והיא שימשה מרכז כלכלי ותורני חשוב.

בהיותו בחור צעיר עלה שמואל לארץ ישראל, ללמוד תורה מפי רבי יהודה הנשיא. אך לפני שהספיק להשלים את הלימודים הנצרכים כדי לקבל "סמיכה" והיתר הוראה מרבי יהודה הנשיא, הוא נאלץ לחזור לארץ מולדתו בבל. אף על פי כן, אמר אז רבי יהודה הנשיא: "ישנו אדם אחד בבבל, ושמואל שמו, שעתיד להורות הוראות בישראל". הוא ידע שגם בלי הסמיכה ממנו, שמואל יגדל לאחד מגדולי פוסקי הדור (לכן הוא נקרא "שמואל" ולא "רבי שמואל" - הכינוי "רבי" ניתן רק למי שנסמך).

לאחר פטירתו של רבי יהודה הנשיא, ירד תלמידו רב לבבל כדי לחזק שם את מעמד התורה, הוא התארח בביתו של שמואל בנהרדעא, ראה כי דרכו בלימוד התורה שונה מעט, ולכן קבע את מושבו בעיר סורא ופתח שם את ישיבתו. מני אז היו בבבל שתי ישיבות גדולות שבראשן שני חכמים גדולים, וגם ברי פלוגתא - רב בסורא ושמואל בנהרדעא.

בכל המחלוקות שביניהם קבעו חכמים כלל: "הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני" (בכורות מ"ט ע"ב). כלומר: בשאלות של איסורי תורה - הלכה כרב, שהיה גדול במקצוע איסור והיתר; ובשאלות של ממונות - הלכה כשמואל, שהיה גדול במקצוע זה.

אחת ממימרותיו הידועות של שמואל היא "דינא דמלכותא דינא" (נדרים כ"ח ע"א, גיטין י ע"ב, בבא קמא קי"ג ע"א). כלומר: דין המלכות גם הוא דין, ולכן החוקים שהמלכות קובעת – שאינם סותרים את דין התורה אלא מוסיפים תקנות מקומיות, כמו מיסים, מנהל מקרקעין, וכדו' – מחייבים גם אותנו כבני המדינה (לגבי מעמד הכלל הזה בארץ ישראל של ימינו יש מחלוקת, כיוון שיש סבורים שבני ישראל מחויבים ללכת רק לפי חוק התורה, ואם הם קובעים חוק עצמאי אזי לא נאמר בו דינא דמלכותא דינא).

שמואל היה גם רופא, ועוד בהיותו אצל רבי יהודה הנשיא טיפל בו, שכן רבי סבל מכאבי שיניים במשך שנים רבות. פעם חש רבי בעיניו, ושמואל ניסה לרפא את עיניו באמצעות תרופה מיוחדת. בתחילה ביקש להניח את התרופה בתוך העין עצמה, אך רבי לא היה מסוגל לסבול את עוצמתה. לאחר מכן הניח אותה סמוך לעין, כדי שתפעל בדרך עקיפה. במקומות רבים בש"ס מובאות הוראות רפואיות בשמו של שמואל. הוא עסק במחלות עיניים, מחלות מעיים, תזונה, מניעת מחלות והיגיינה. מלבד זאת היה בקי בחכמות רבות, בהן אסטרולוגיה.

על ידיעתו את מסלולי הכוכבים ושבילי הרקיע, אמר שמואל: "נהירין לי שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא" (עירובין נ"ו ע"א) - שבילי הרקיע מוכרים לי כשבילי עירי נהרדעא. ואכן, אחד החישובים הידועים ביותר בלוח העברי נקרא עד היום "תקופת שמואל". הגמרא מביאה בשמו: "אין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה" (ערובין נ"ו ע"א). תקופה היא נקודת שוויון שחלה כל רבע שנה.

מלבד גדולתו בתורה ובמדע, היה שמואל גם בעל השפעה מדינית יוצאת דופן. באותם ימים שלטה בבבל האימפריה הסאסאנית, ומלך פרס היה שבור הראשון. במקומות רבים בתלמוד מתוארים קשרים ישירים בין שמואל לבין המלך (נדה כ' ע"ב, עבודה זרה ל"ט ע"א ועוד). יחסים אלו סייעו רבות ליהודי בבל. בתקופה שבה קהילות יהודיות רבות בעולם סבלו מרדיפות ומחוסר יציבות, נהנתה יהדות בבל ממעמד איתן יחסית, ושמואל היה מהגורמים החשובים לכך.

אחד האירועים הדרמטיים ביותר בימיו היה חורבן נהרדעא. העיר הותקפה בידי מצביא בשם פפא בר נצר. הגמרא מספרת: "אתא פפא בר נצר וחרבה לנהרדעא" (גיטין נ"ו ע"ב). חורבן זה היווה מכה קשה ליהדות בבל. מרכז תורה עתיק ומפואר חרב, ותלמידי החכמים נאלצו לעבור למקומות אחרים. בעקבות המאורעות עבר מרכז הכובד התורני בהדרגה לפומבדיתא ולסורא.

זמן לא רב לאחר מכן נפטר שמואל. פטירתו נזכרת בגמרא במסכת מועד קטן (כ"ח ע"א), והיא התקבלה כאבדה כבדה לדור כולו. שמו מוזכר כמעט בכל דף בש"ס, יחד עם ידידו ובר פלוגתתו רב.