נפצע בקרב ולא ישן במשך חודשים: התעלומה הרפואית מלפני 100 שנה

השינה היא צורך בסיסי וחיוני, כזה שאי אפשר באמת להתווכח איתו. גם אם ננסה 'למשוך' את עצמנו כשאנחנו עייפים, זה לא יעבוד לאורך זמן. אבל בתחילת המאה ה־20 הופיע אדם אחד שסיפורו טלטל רופאים, מדענים ועיתונאים ברחבי העולם, הודות לעובדה שלא ישן במשך חודשים. 

שמו היה פול קרן, והוא היה חייל הונגרי ששירת בצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונפצע מפגיעת כדור בראשו בשנת 1915. הרופאים אמנם הצליחו להציל את חייו, אך לאחר שהתאושש מהפציעה התברר כי איבד את היכולת לישון. תחילה סברו הרופאים שמדובר בתופעה שתחלוף עם הזמן, אולם לפי הדיווחים שהתפרסמו באותם ימים, קרן המשיך להיות ער במשך שבועות ארוכים. 

בהמשך נטען כי המצב נמשך חודשים ואף שנים.

מה שהדהים את הסובבים אותו היה לא רק העובדה שלא ישן, אלא גם התפקוד היומיומי שלו. על פי העדויות, הוא המשיך לאכול, לשוחח, לטייל ולשחק קלפים, בזמן שרופאים עקבו אחר מצבו וניסו להבין כיצד גופו מצליח להתמודד עם מה שנראה כהפרה מוחלטת של חוקי הבריאה. 

המחלה הנדירה והספקנות של הרופאים

הסיפור עורר סקרנות עצומה והפך במהירות לנושא מדובר בעיתונים ברחבי העולם. אם קרן אכן לא ישן כלל, הרי שמדובר באחד המקרים החריגים ביותר שתועדו אי פעם. 

אלא שככל שחלפו השנים, החלו חוקרים להטיל ספק בחלק מהדיווחים. מומחים רבים סבורים כיום כי ייתכן שקרן לא הפסיק לישון לחלוטין, אלא חווה מצבים של "מיקרו שינה" - פרקי שינה קצרים מאוד שנמשכים שניות ספורות בלבד, ולעיתים אינם מורגשים כלל.

השערה נוספת היא שהוא ישן לפרקי זמן קצרים שלא תועדו. באותה תקופה לא היו קיימות בדיקות שינה מתקדמות או אמצעי ניטור רציפים כפי שיש כיום, ולכן קשה לדעת בוודאות מה באמת התרחש. במקביל, מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים הראו כי מחסור קיצוני בשינה פוגע במערכת החיסון, בזיכרון, ביכולת הריכוז ובתפקוד הכללי של הגוף. אצל בעלי חיים, מניעת שינה מוחלטת לאורך זמן אף עלולה להוביל למוות.

לימים למדו הרופאים שיש מחלה נדירה במיוחד בשם Fatal Familial Insomnia, שבה החולים מאבדים בהדרגה את היכולת לישון. ואמנם המחלה הזו גורמת להידרדרות קשה של מערכות הגוף ובסופו של דבר מסתיימת במוות, אך גם היא לא נחקרה דייה. 

לכן, יותר ממאה שנה לאחר שהסיפור של פול קרן התפרסם לראשונה, עדיין אין תשובה חד-משמעית לשאלה מה באמת קרה לו. האם היה מדובר במקרה רפואי חסר תקדים, או שמא בתופעה שהוסברה בצורה לא מדויקת, בשל מגבלות הידע והטכנולוגיה של התקופה?