הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא תפילין דרבנו תם

הנחת תפילין של רבנו תם למי שזמנו דחוק (סימן ל"ד סעיף ב')

המניח תפילין של רבנו תם לקראת סיום תפילת שחרית, באופן שחולץ תפילין של רש"י ומניח תפילין של רבנו תם. ועתה נעשה זמנו דחוק בסוף התפילה, ורוצה לשנות הסדר ולהניח תפילין של רש"י בתחילת התפילה ולקרוא בהן קריאת שמע, ושוב לחלוץ אותם ולהניח תפילין של רבנו תם, ועימם להתפלל את כל התפילה, וכך לא יתעכב בסוף התפילה בהנחת תפילין של רבנו תם, האם רשאי לעשות כך?

תשובה

עיקר התפילה צריך להיות בתפילין של רש"י, ואם ממהר לדרכו בסוף התפילה, ראוי שיניח קודם התפילה תפילין של רש"י ויקרא בהן קריאת שמע, ושוב יניח תפילין של רבנו תם וגם בהן יקרא קריאת שמע, ולאחר מכן יחלוץ אותן ויניח שוב תפילין של רש"י, עימן יתפלל את כל סדר התפילה מתחילה ועד סוף (בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן ה') כתב בשם רבנו האריז"ל שצריך להניח בשחרית תפילין של רש"י לפני תפילין של רבנו תם, והטעם על פי הסוד, שבתחילה קודמים ליכנס מוחין דבחינת תפילין של רש"י, ואחר כך נכנסים מוחין דבחינת תפילין של רבנו תם, וכנזכר בשער הכונות (דף טו). וע"ע בשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום; ח"ב סימן ז') שכתב עוד טעם על פי הפשט מדוע אין לעשות כן.

ועל פי זה כתב בשו"ת שבט הקהתי (ח"א סימן כ"ג) עצה זו, שיניח קודם התפילה תפילין של רש"י ויקרא בהם קריאת שמע, ושוב יניח תפילין של רבנו תם ויקרא בהם קריאת שמע, ולאחר מכן יחלוץ תפילין של רבנו תם ויניח שוב תפילין של רש"י, ויתפלל בהן את כל סדר התפילה מתחילה ועד סוף.

אמנם יש להעיר שבשו"ת חיי הלוי (ח"ה סימן ה' אות ד') כתב בשם האדמו"ר מסקווירא זצ"ל שלא היה נוח לו בכך, ואמר שזה נראה כמו משחק).

זמן הנחת תפילין של רבנו תם בתפילת שחרית (סימן ל"ד סעיף א')

מהו הזמן הראוי להנחת תפילין של רבנו תם בתפילת שחרית?

תשובה

יש נוהגים לחלוץ תפילין של רש"י לאחר קדושת ובא לציון, ואז להניח תפילין של רבנו תם. אכן, אם יכול להזדרז ולהניח תפילין של רבנו תם בין תפילת לחש לחזרת הש"ץ, לפני שיתחיל השליח ציבור את החזרה – רשאי לעשות כן (כתב השולחן ערוך (סימן כ"ה סעיף י"ג): "נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון". והרמ"א (שם) הוסיף: "ויש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ עד שאמר בהם שלש קדושות וארבע קדישים, דהיינו לאחר קדיש יתום, והכי נוהגים המדקדקים". ומקורו מבואר בדרכי משה (ס"ק ג') בשם ספר פתח עינים (לרבי משה בן יקיר אשכנזי; עמ' ז') וספר המוסר (להגר"י כלץ; פ"ד עמ' ע').

על פי זה כתב הפרי מגדים (סימן ל"ד מש"ז ס"ק ב') שאין לחלוץ תפילין של רש"י ולהניח תפילין של רבנו תם לאחר קדושה של שמונה עשרה, שהלא לפי המבואר בשולחן ערוך הנז', צריך לחלוץ את התפילין לאחר קדושת ובא לציון, וצריך לשמוע בהם שלוש קדושות ארבע קדישים. ואלו שחולצים את התפילין בחזרת הש"ץ, עושים שלא כהוגן, שהרי צריך לתת דעתו לשליח ציבור, ואין לעסוק בדברים אחרים בזמן החזרה. והעתיקו המשנה ברורה (סימן ל"ד ס"ק י"ד) להלכה.

ואולם, בשו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סימן ד' אות ב') כתב שעד כאן לא כתבו הפוסקים שאין לחלוץ התפילין קודם קדושת ובא לציון אלא כשחולץ התפלין מכל וכל, אבל כשמניח במקומם תפלין של רבנו תם, עדיין שמו של הקב"ה עליו, ומצטרפים שתי התפילין יחד לאמירת סכום הקדושות והקדישים.

ועל כן, אם יכול להזדרז ולהניח תפלין של רבנו תם בין תפילת לחש לחזרה, טרם יתחיל השליח ציבור תפלת החזרה – רשאי לעשות כן.

אמנם, כל זה דווקא אם מניח את התפילין בין תפילת העמידה לתחילת החזרה, אך אם חולץ ומניח בשעת החזרה, לא טוב הדבר, וכמו שכתב השולחן ערוך (סימן קכ"ד סעיף ד'): "כשש"ץ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן, ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה".

ואגב אורחא נציין למש"כ בספר אוצר תשובות (להגרש"ד קליין; ח"א סימן כ"ו) בשם ספר ישא יוסף (להגר"י אפרתי סימן ז') משמו של הגרי"ש אלישיב, לגבי אדם שאין לו זמן להניח תפילין דר"ת אחר התפילה ויש בידו אפשרות להניחם או בזמן החזרת הש"ץ או קודם התפילה, שהורה הגריש"א להניחם קודם התפילה ולא בחזרת הש"ץ).

הנחת תפילין במנחה של ערב שבת (סימן ל"ז סעיף ב')

הנוהגים להניח תפילין בתפילת מנחה בכל יום, האם יניחו תפילין במנחה של ערב שבת וערב יום טוב?

תשובה

במנחה של ערב שבת וערב יום טוב אין מניחים תפילין, אך במנחה של ראש חודש מניחים תפילין (כתב השולחן ערוך (סימן ל"ז סעיף ב'): "מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה".

והבאור הלכה (שם ד"ה בשעת) הביא שבשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן ל"ט) תיקן להניח פעם שניה במנחה. וכן כתב הראשית חכמה (שער הקדושה פ"ו, ס') וזו לשונו: "ולכן ראוי הוא שכל תפלה תהיה בעטיפת ציצית ותפילין, חוץ מתפלת ערבית, וכבר נתפשט המנהג בארץ ישראל ללבוש תפילין אפילו בתפלת המנחה. וכן ראוי לנהוג, מפני שסגולת התפלין להכניע החיצונים כמבואר במאמר". ואולם, הבאור הלכה מסיים שהשל"ה כתב שבערב שבת אין להניח תפילין בתפילת מנחה. וכן כתב הכף החיים (סימן כ"ה ס"ק ק') בשם פוסקים רבים.

ולגבי מנחה של ראש חודש, כתב הכף החיים (שם ס"ק צ"ז) בשם הרש"ש (נהר שלום י"ד ע"א) שמניחין בה תפילין).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.