זינוק חד בשימוש בתרופות להפרעות קשב: הצריכה הוכפלה בתוך 5 שנים

במשך יותר משני עשורים נתפס הריטלין כטיפול המזוהה ביותר עם הפרעת קשב וריכוז בישראל, שמו הפך כמעט למילה נרדפת להתמודדות עם ההפרעה. אולם נתונים חדשים מצביעים על כך שהשוק עבר בשנים האחרונות טלטלה משמעותית, הן בהיקף השימוש בתרופות והן בסוגי הטיפולים הנבחרים.

מחקר חדש של משרד הבריאות, שיוצג ב-10 ביוני בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מגלה כי בין השנים 2020 ל-2025 חלה עלייה של 98% בצריכת התרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל. המשמעות היא שבתוך חמש שנים בלבד כמעט הוכפלה כמות התרופות שנצרכה ברחבי הארץ.

הנתונים משקפים מגמה רחבה יותר של עלייה באבחון הפרעות קשב וריכוז. מדובר באחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות בעולם, המתאפיינת בקשיי ריכוז, קשיי התארגנות, אימפולסיביות ולעיתים גם בהיפראקטיביות. בישראל, בדומה למדינות מערביות נוספות, נרשמת בשנים האחרונות עלייה מתמשכת במספר המאובחנים. לצד ילדים המאובחנים בגיל בית הספר, גדל גם מספר המבוגרים המקבלים אבחנה ראשונה בגיל מאוחר יותר.

כתוצאה מכך, יותר ויותר ישראלים משלבים טיפול תרופתי כחלק מההתמודדות היומיומית עם ההפרעה. לפי נתוני המחקר, תחום הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז הפך לאחד מענפי הטיפול הצומחים ביותר במערכת הבריאות.

אולם מעבר לגידול במספר המטופלים, המחקר חושף גם שינוי דרמטי בהרכב שוק התרופות. במשך שנים ארוכות שלטו תכשירי המתילפנידט בתחום. לקבוצה זו משתייכות תרופות מוכרות כמו ריטלין, קונצרטה ומתדייט, שנחשבו במשך עשורים לקו הטיפול המרכזי בהפרעות קשב.

בשנת 2020 החזיקו תרופות אלו בכ-75% מכלל השוק. אלא שבתוך חמש שנים בלבד מעמדן נשחק באופן משמעותי, ובשנת 2025 ירד חלקן לכ-33% בלבד מכלל התרופות שנצרכו לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

במקביל, תרופות המבוססות על אמפטמינים רשמו עליות חדות במיוחד. אטנט ואדרל זינקו ב-675% והפכו לקבוצת התרופות המובילה בישראל עם כ-40% מהשוק. גם פוקלין הציגה עלייה של 569%, בעוד ויואנס רשמה גידול של 181%.

בסיכומו של התהליך, תרופות המבוססות על אמפטמינים מהוות כיום 56% מכלל שוק התרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל. מדובר בשינוי עמוק בעולם הטיפול בהפרעות קשב, שכן במשך עשרות שנים היו תכשירי המתילפנידט הטיפול הדומיננטי והמזוהה ביותר עם התחום.