כשהשערים נפתחים: העוצמה האדירה של תפילת "עלינו לשבח"

בסיומה של כל תפילה אנו אומרים את תפילת "עלינו לשבח", מבלי לדעת שמאחורי התפילה המוכרת הזו מסתתרת אחת הדרמות הגדולות ביותר בהיסטוריה היהודית. מה קרה כשחומות יריחו שקעו באדמה, וכיצד הפכו המילים הללו להמנון הגבורה האחרון של יהודי אירופה ברגעי מסירות הנפש הקשים ביותר? בואו להכיר מקרוב את תפילת "עלינו לשבח", עם ביאור מלא ו-10 עובדות שידהימו אתכם.

נוסח התפילה:

"עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד".

תפילת "עלינו לשבח" נפתחת בהכרזה על החובה המוסרית והרוחנית המוטלת על עם ישראל להודות לקדוש ברוך הוא, המוגדר כ"אדון הכל" ו"יוצר בראשית", ומתוך כך לרומם את שמו על בריאת היקום כולו והנהגתו הריבונית.

חלק זה מכיל דברי שבח לאלוקים על כך שהיהודים זכו להתפלל לפניו, בניגוד לגויים המתפללים לאלילי שווא. בהמשך מודגשת גדולתו של הבורא, אשר מצד אחד נוטה שמיים ויוסד ארץ ושכינתו שוכנת במרומים הגבוהים ביותר, אך מצד שני הוא אלוהינו הקרוב אלינו, ואין שום כוח או מציאות אמיתית מלבדו.

בסיום חלק זה מופיע הפסוק המפורסם מספר דברים, המורה לאדם לא רק להבין בשכלו - "וידעת היום", אלא גם להפנים אל תוך רגש הלב - "והשבת אל לבבך", את ההכרה המוחלטת בכך שה' הוא האלוהים היחיד בשמיים ובארץ, ואין עוד מלבדו.

חלקה השני של התפילה:

"עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

חלק זה מביע תקווה שכל בני האדם יכירו בייחודו של אלוקי ישראל ויעבדו אותו. מתוך תהליך זה תתגשם השאיפה המרכזית של "תיקון עולם במלכות שדי", חזון שבו המציאות כולה תתעלה למדרגה רוחנית נעלה יותר, אשר תניע את כל בני האדם, ואף את אלו שהתרחקו ונהגו ברשעות, להפנות את ליבם אל ה', לקרוא בשמו ולשוב אל דרך הישר.

התפילה מתארת רגע נשגב ואוניברסלי שבו כל יושבי תבל יגיעו להכרה עצמית ומרצון באמת האחת, וכתוצאה מכך יכריעו ברך וייכנעו לפני בורא עולם, יקבלו על עצמם בלב שלם את עול מלכותו הרוחנית, וימליכו אותו עליהם לנצח נצחים.

הקטע נחתם בשני פסוקי נבואה רבי עוצמה המדגישים כי השלטון והמלכות האמיתיים שייכים אך ורק לקדוש ברוך הוא, ומבטיחים כי בהגיע קץ הימים ייעלמו כל הפירודים, התרבויות המוטעות והמחלוקות הרוחניות, והאנושות כולה תתאחד סביב המציאות הברורה שבה ה' הוא אחד ושמו אחד.

10 עובדות מעניינות על תפילת "עלינו לשבח"

1. התפילה נאמרת מדי יום בסיום תפילות שחרית, מנחה וערבית. בראש השנה נאמרת התפילה באמצע תפילת העמידה של מוסף, והוא מהווה חלק מברכת מלכויות. בעדות רבות נאמר הקטע הראשון של עלינו לשבח גם באמצע תפילת העמידה של מוסף של יום הכיפורים.

האשכנזים נוהגים לאומרה גם בסיום קדוש לבנה ובסיום ברית המילה. התפילה נאמרת גם כחלק גם בסדרי תפילה בעת יציאת הנשמה‏.

2. חלקה הראשון של התפילה חובר על ידי יהושע בן נון בשעה שכבש את ארץ ישראל. ספר חרדים מציין ש"עלינו" נאמר בעת הקפת חומות יריחו. 

3. המסורת היהודית מייחסת את החלק השני, הפותח במילים "על כן נקווה לך...", לעכן בן כרמי מתקופת יהושע, וזאת בשל ראשי התיבות הפותחים את קטע התפילה: "על כן נקווה".

4. עקב חשיבות התפילה נהוג לעמוד בעת אמירת עלינו לשבח, ולהשתחוות בעת אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים".

5. אצל האשכנזים נהוג בראש השנה ויום הכיפורים לכרוע על הברכיים ולהשתחוות על הרצפה בעת אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים".

6. בעת מסעי הצלב נאמרה תפילת "עלינו לשבח" על ידי המוצאים להורג על קידוש השם. למשל, ב"ספר זיכרון" של אפרים בן יעקב מבון מסופר שבמסעי הצלב ב-1171, אמרו יהודי בלואה שבצרפת את תפילת "עלינו לשבח", בעת שנלקחו למות על קידוש השם.

שירת 'עלינו לשבח' בלהבות: הטרגדיה של הקהילה היהודית בבלואה

7. על פי הקבלה, יש כוונות מיוחדות לתפילה זו. האר"י הפליג בשבח תפילה זו, ובהשפעתו התקבלה אמירתה לאחר שלוש התפילות. על פי קבלה, יש להסיר בתפילת שחרית את התפילין רק לאחר אמירת עלינו לשבח. בספר יסוד ושורש העבודה כותב הדרכה לאמירת עלינו לשבח, איך להתרגש ולשמוח בכל קטע.

8. בעל הרוקח כותב: "כל איש הירא את דבר ה' ישים על לבו ויכוון מאוד כשמתפלל 'עלינו לשבח', כי שיר השירים הוא... ומשתחווה באימה ויראה וברתת וזיעה בשיפוי ראש כי כל צבא השמיים שומעים, והקדוש ברוך הוא עומד עם פמליא של מעלה, וכולן עונים ואומרים 'אשרי העם שככה לו' וכו'".

9. המשנה ברורה פסק להלכה שמי שנמצא בבית כנסת בשעה שאומרים עלינו לשבח, חייב לומר עמם אף שכבר התפלל.

10. בספר "סדר היום" נכתב: "עלינו לשבח צריך לאומרו בכוונה גדולה ויש בו כמה סודות ורמזים וכוחו גדול, ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו, והוא מסוגל לכל דבר ועניין מצרה וצוקה, שלא תבוא ושלא תהיה, לומר אותו ישר והפוך. וצריך לכוון בה קבלת עול מלכות שמיים וייחודו ואלוקותו. וכמו שיש בפסוק שמע ישראל ע' רבתי וד' רבתי, ע' של 'שמע' וד' של 'אחד', כדי לרמוז שצריך להעיד (עד) על יחודו ית"ש, כן רמז בשבח הזה שמתחיל בע' מסיים בד'... ואחר כך יאמר 'על כן', שמתחיל גם הוא בע' ומסיים בד'".