מדחיקים סטרס לאורך זמן? 3 נזקים עמוקים לנפש ולגוף

כולנו חווים לחץ. 

עבודה, ילדים, דאגות כלכליות, חדשות בלתי פוסקות ומשימות שלא נגמרות. אבל בעוד שחלק מהאנשים מדברים על הקושי, משתפים ומחפשים דרכים להתמודד, אחרים בוחרים להמשיך הלאה כאילו הכול בסדר. הבעיה היא שהגוף והנפש לא תמיד משתפים פעולה עם ההדחקה. 

סטרס שלא מקבל מקום עלול להצטבר במשך חודשים ואף שנים, ולהשפיע על הבריאות בדרכים שלא תמיד קל לזהות מיד. לפעמים אחרי שנים של הדחקה הגוף נותן מעצור בצורה של חרדות ועוד, ולכן צריכים להכיר את הסכנות הללו:

1. הגוף נשאר במצב חירום גם כשאין לו באמת סכנה

כאשר אנחנו חווים לחץ, הגוף מפעיל מערכת הישרדות טבעית ואז הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול משתחררים לדם, הדופק עולה והגוף מתכונן להתמודד עם איום. הבעיה מתחילה כאשר מצב החירום הזה הופך לשגרה. גם אם כלפי חוץ האדם מתפקד, עובד, מטפל בילדים וממשיך בחייו כרגיל, הגוף עלול להישאר במצב של דריכות מתמדת.

עם הזמן הדבר עשוי להתבטא בעייפות כרונית, כאבי ראש, מתח בשרירים, הפרעות שינה, בעיות עיכול ואפילו ירידה בתפקוד מערכת החיסון. אנשים רבים אינם מקשרים בין התסמינים הללו לבין הסטרס שהם נושאים בתוכם במשך זמן רב.

2. הרגשות לא נעלמים, הם רק מחפשים דרך אחרת לצאת

ולמרות שאנחנו מדחיקים, כדאי לדעת שהדחקה אינה מעלימה רגשות. היא רק דוחה את ההתמודדות איתם. כאשר כעס, עצב, פחד או תסכול אינם מקבלים ביטוי, הם עשויים להופיע בדרכים אחרות. יש אנשים שמפתחים עצבנות יתר, אחרים מרגישים ריקנות, חוסר סבלנות או קושי ליהנות מדברים שפעם שימחו אותם. לעיתים הסטרס המודחק מתבטא דווקא בהתפרצויות לא צפויות. תגובה חריפה לאירוע קטן, בכי פתאומי או תחושת הצפה שנראית לא קשורה למה שקורה באותו רגע.  במקרים רבים, מדובר במטען רגשי שהצטבר במשך זמן רב ומחפש מוצא.

3. הקשרים עם הסביבה עלולים להיפגע

כאשר אדם נמצא תחת לחץ מתמשך, גם מערכות היחסים שלו מושפעות. הוא עשוי להיות פחות סבלני, פחות פנוי רגשית ויותר מרוכז בהישרדות היומיומית. לעיתים הוא מתרחק מחברים, נמנע משיחות משמעותיות או מתקשה להיות נוכח באמת עם בני משפחתו. הסביבה רואה אדם שמתפקד, אבל בפנים הוא מרגיש מותש. לאורך זמן, הפער הזה עלול ליצור תחושת בדידות ולהעמיק את הקושי הרגשי.

אז מה עושים?

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שסטרס אינו חולשה ואינו כישלון. הוא חלק מהחיים, אך הוא דורש התייחסות. הצעד השני הוא למצוא את הדרך האישית שמסייעת לנו לשחרר לחץ: פגישה בבית קפה עם חברה, שיחה מלב אל לב, כתיבת שירים, כתיבה ביומן, פעילות גופנית, תפילה, טיפול רגשי או יצירה ואמנות.

כל אלו עשויים לסייע בהפחתת מצבי סטרס וחרדה. הגוף והנפש יודעים להתמודד עם לחץ, אבל הם זקוקים להזדמנות לפרוק אותו. ככל שמקשיבים לאותות מוקדם יותר, כך קל יותר למנוע מהסטרס להפוך לבעיה עמוקה ומתמשכת.

המידע בכתבה נועד להעשרה ולידע כללי בלבד, ואינו מהווה אבחון, ייעוץ רפואי או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי. במקרה של סטרס מתמשך, חרדה, פגיעה בתפקוד היומיומי או תסמינים גופניים מטרידים – מומלץ לפנות לרופא או לאיש מקצוע מוסמך.