הלימוד היומי: אינו יכול להתפלל במניין – מה יעשה? ואיך מכפרים על גזל רבים?

2 הלכות ביום

2 הלכות ביום מתוך הספר 'הלכה למעשה', מאת הרב ירון אשכנזי שליט"א, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

המתפלל ביחידות בביתו לאונסו, האם רשאי לומר קדיש על אביו או אמו כששומע את מנין בית הכנסת בשידור חי בטלפון או ברדיו?

אסור לומר קדיש ביחידות בהיותו בבית, אף כאשר שומע את מנין בית הכנסת בשידור חי, ורק רשאי לענות אמן על קדיש וברכות שאומרים בבית הכנסת והוא שומע ע"י השידור.

מי שאירע לו אונס ואינו יכול להתפלל במניין, מה יעשה?

מי שנאנס ואינו יכול להתפלל במניין, לכל הפחות יתפלל בשעה שיש מנין של אנשים אחרים שמתפללים, ויתכוון להצטרף עמהם.

המצווה היומית

מהו גזל הרבים, וכיצד ניתן לחזור בתשובה על עוון זה? 10 נקודות חשובות

1. גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שמשמעו לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים. התורה מצווה בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ויקרא, י"ט)

2. אדם שגזל ועבר על הלאו מחויב להשיב את הגזילה לבעליה. המקור לדין זה גם הוא בספר ויקרא: "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא, ה', כ"ג) בזמן שבית המקדש היה קיים חויב הגזלן במקרים מסוימים להשיב את הגזילה בתוספת חומש, וגם להביא קרבן אשם הנקרא "אשם גזילות".

3. חז"ל אמרו ש"השואל שלא מדעת כגזלן", דהיינו אדם שלקח חפץ שלא ברשות הבעלים, אפילו על מנת להחזירו אחר-כך לבעלים, הרי זה גזל. אולם במקרים מסוימים כלל זה לא מוחלט (לדוגמה: ניחא ליה לאיניש ליעבד מצווה בממוניה או זכין לאדם שלא בפניו).

4. בתוספתא במסכת בבא קמא נאמר: "חמור גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו, הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזילן". על פי התלמוד, גזלני הרבים, כגון רועים שרועים בשדות של אחרים או גובי מסים שנוטלים ממון יותר ממה שהיו צריכים, "תשובתן קשה", כיוון שאינם יודעים למי להחזיר.

5. למרות זאת, תיקנו חכמים שיחזירו למי שיודעים בוודאות שגזלו ממנו, ובשאר הכסף יעשו פעולות לטובת הציבור ('צורכי רבים') שייתכן וגם הנגזלים ייהנו מהן. (בבא קמא צד, ע"ב) הלכה זאת נפסקה בשולחן ערוך בהלכות גזילה (חושן משפט שסו, ב).

6. במקום אחר נכתב בשולחן ערוך שסוחר שרימה את לקוחותיו במידות ובמשקלות אינו יכול לעשות 'תשובה הגונה' (חושן משפט רלא, יט). והסביר זאת הרב יהושע פלק כ"ץ (הסמ"ע), שאמנם בעשיית צורכי הרבים יש "קצת תשובה" ותיקון לחטאו, אך אין בה כדי תיקון שלם, כיוון שאינו יכול להשיב לבעלים את ממונם כראוי. לדבריו, במובן זה חמור מעשהו של אדם זה יותר משאר עבירות, "אפילו גדולות כעריות ועבודה זרה", כיון שהם חטאים שבין אדם למקום ויש להם תשובה ב"חרטה ובווידוי ובסיגופים".

7. עם זאת, בספר ערוך השולחן הובאו דברי חיזוק ועידוד לאדם שבא לעשות תשובה על גזל הרבים: "כשיעשה צורכי רבים יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם ייהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו, והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמים" (ערוך השולחן, חושן משפט, שסו, ג).

8. התלמוד מביא כדוגמה ל"צורכי הרבים" חפירת בורות מים לטובת הציבור, כיון שהם "דבר הצריך לכל" (רש"י) וקיים סיכוי שהנגזלים ייהנו מהם.

9. החפץ חיים בספרו "אהבת חסד" כותב בשם השל"ה שיכול לעשות צורכי רבים על ידי תרומה של ספרים לבית המדרש או לבית הכנסת.

10. הרב משה פיינשטיין פוסק שיש לעשות זאת באופן שלא ייראה כאילו הוא נותן מתנה מיוזמתו ויגרום לכך שיכירו לו על כך טובה ויכבדו אותו, אלא ייתן בעילום שם וכדומה.

חיזוק לנשמה

"אם לא אכעס, איך דברים ישתנו?" - הרב זמיר כהן נותן עצה נפלאה שתעזור לנו להתמודד עם מידת הכעס בצורה נכונה. צפו