המפתח האמיתי: רוצים לזכות בתורה? זה הדבר הראשון שעליכם לעשות

יש מפתח אחד שבלעדיו גם התורה הרחבה ביותר לא נפתחת באמת. הוא לא תלוי בכישרון ולא בזיכרון - אלא במקום הרבה יותר פנימי באדם. במקומות רבים מספור מציינים לנו חז"ל וגדולי ישראל כי המידות הטובות הינן הבסיס לתורה, וכי ללא תיקון הלב – לא ניתן לזכות באמת בתורה. ליקטנו עבורכם ציטוטים ממקורות יהודיים אודות חשיבות המידות הטובות.

1. לפי התורה, המידות הטובות הנדרשות על מנת לעבוד את הקב"ה הן: יראת השם, ההליכה בדרכיו, אהבת השם, שלמות הלב, ושמירת כל המצוות (הרמח"ל, מסילת ישרים, הקדמה). המידות הטובות הכרחיות כשלעצמן על מנת להיות צדיק, ומהוות אמצעי על מנת לדעת את המושכלות (דעת השם).

2. שלמות המידות היא להידמות לבורא יתברך בפעולותיו. הבורא יתברך נקרא צדיק כיוון שעושה צדק, וכן נקראו הצדיקים. ונקרא חסיד על שם שמתנהג בחסידות, וכן נקראו החסידים. וציווה להידמות לו, שנאמר: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'" (ויקרא כ', כ"ו).

3. על אברהם נאמר בתורה: ”כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט” (בראשית י"ח, י"ט). פירש הרב זלמן סורוצקין:

• דרך ה' - דרך הצניעות, היינו מידת הביישנות;
• לעשות צדקה - גמילות חסדים;
• ומשפט - שב ואל תעשה רעה לרעך, היינו מידת הרחמנות.

אברהם אבינו הצטיין במידות אלו וציווה אותם את בניו.

4. דוד העמיד את תרי"ג מצוות על אחת-עשרה מידות טובות: ”הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי ה’ יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח” (תהלים ט"ו).

ישעיהו העמידן על שש: ”הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע” (ישעיהו ל"ג ט"ו).

מיכה העמידן על שלוש: ”עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵּעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ” (מיכה ו' ח').

חזר ישעיהו והעמידן על שתים: ”שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה” (ישעיהו נ"ו א').

בא חבקוק והעמידן על אחת: ”וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב' ד').

5. רוב המידות הטובות לפי חז"ל מסוכמות במסכת אבות, כשכל חכם אומר בקצרה מהן עיקר המידות הטובות הנדרשות לפי תורתו. ההכרח והחשיבות הכלליים של מידות טובות מודגשים באופנים הבאים:

6. "משה קיבל תורה מסיני". פירש תפארת ישראל: קיבל התורה מסיני הנמוך בהרים (מגילה כ"ט) להורות שרק על ידי ענווה, מקור לכל המידות הישרות, יזכה אדם לתורה.

(צילום: shutterstock)

7. "שמעון הצדיק היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (אבות א, ב). פירש הרמב"ם: "מעלות המידותיות הם גמילות חסדים".

8. רבן שמעון בן גמליאל אומר: "על שלושה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות א', ח'). פירש הרמב"ם: הדין - הנהגת המדינה ביושר, האמת - המעלות השכליות, והשלום - מעלות המידות.

9. "רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" (אבות ב', א'). פירש האברבנאל: שימצאו באותה דרך תועלת ותפארת לעצמות העושה, ושבני אדם גם כן יפארוהו עליו, והוא הדרך האמצעי באמת (ממוצע בין הקצוות בכל מידה).

10. "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון" (אבות ב', ב'). פירש האברבנאל: "דרך ארץ כיוון על החכמה המדינית וידיעת המידות המשובחות והנהגתן; כלומר יפה ונאה עם תלמוד תורה דרך ארץ כפי המידות".

11. "רבי יוסי אומר: התקן עצמך ללמוד תורה" (אבות ב', י"ב). פירש רבי יונה גירונדי: התקן עצמך במידות טובות כדי שתלמוד את התורה ותגיע אל מעלת החסידות.

12. מאחר שטוב לאדם לאחוז מידה אחת בשלמות ונקל אליו להשיג ממנה אל כל המידות החשובות מהיותו בן כמה מידות ואיננו שלם באחת מהן, רבן יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו: צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. ותלמידיו השיבו איש איש כפי שלמות מידתו רבי אליעזר אומר, עין טובה. רבי יהושע אומר, חבר טוב. רבי יוסי אומר, שכן טוב. רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר, לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם (אבות ב', ט'). (לפי ביאור האברבנאל למסכת אבות).

13. המשנה (אבות ה', י"ט) מציינת שלוש מידות טובות המאפיינות את תלמידיו של אברהם אבינו:

עין טובה - רבי עובדיה מברטנורא: מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים.

ונפש שפלה - רבי עובדיה מברטנורא: זהירות והפרישה מן התאוות.

ורוח נמוכה - רבי עובדיה מברטנורא: ענווה יתירה.

14. "שלושה הקדוש ברוך הוא אוהבן: מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מידותיו" (שאינו מקפיד אלא מוותר) (תלמוד בבלי, מסכת פסחים קי"ג ע"ב)

15. "אמר רבי חמא ברבי חנינא: 'מאי דכתיב 'אחרי ה' אלקיכם תלכו' – וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר 'כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא'; אלא להלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא: מה הוא מלביש ערומים, דכתיב 'ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם', אף אתה הלבש ערומים; הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא', אף אתה בקר חולים; הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, דכתיב 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו', אף אתה נחם אבלים; הקדוש ברוך הוא קבר מתים, דכתיב 'ויקבור אותו בגיא', אף אתה קבור מתים".

(צילום: shutterstock)

16. הרמב"ם בהלכות דעות שבספר המדע מנה 11 מידות טובות הנחשבות למצוות (5 מצוות עשה ו-6 מצוות לא תעשה): להידמות לקב"ה בדרכיו, להידבק ביודעיו, לאהוב את רעים, לאהוב את הגרים, שלא לשנוא אחים, להוכיח, שלא להלבין פנים, שלא לענות אומללים, שלא להלך רכיל, שלא לנקום, שלא לנטור.

17. הסבא מקלם כתב: "בלי תיקון מידות אי-אפשר לקיים התורה, ולכן לא נמנו בכלל המצוות, כי הם יסוד לכל התורה ולא מצווה פרטית".

18. הרב יעקב משה חרל"פ כתב: "כל הנטיות הטבעיות בכלל דרך ארץ המה, והשורש שלהן הן המידות המזוקקות, שגם טבע הבריאה מחייבן אותן... ויסוד המידות הוא השיווי המשקלי לכל רגש, שלא לתת לשום רגש לצאת יותר מדי... ועל דרך ארץ זה נאמר בתנא דבי אליהו: 'לשמור את דרך ארץ החיים', דרך זה דרך ארץ, חיים זה תורה, מלמד שדרך ארץ קדמה לתורה... קדימה זו היא קדימה בזמן, שאי אפשר לזכות בתורה זולת ע"י זיכוך מידות... שכן דיברה תורה בלשון בני אדם, ובלא מידות אינם בכלל אדם" (מי מרום על מסכת אבות).

מדברי חז"ל וגדולי ישראל עולה יסוד ברור: התורה אינה נקנית בידיעת החכמה בלבד, אלא בזיכוך הלב ותיקון המידות. ככל שהאדם מתדמה יותר למידותיו של הקב"ה - בענווה, בחסד, ברחמים ובשלום - כך הוא נעשה כלי ראוי יותר לתורה ולעבודת ה'.